A Cinderella Story

פרק שישי- בוקר טוב

נקודת מבט ליאם

"יאללה, אחי, קום כבר. עוד פחות מחצי שעה השיעור עם גברת מסר יתחיל. אתה לא רוצה לאחר, נכון?" פי.ג'י אמר שהעיר אותי.

"אוחח" נאנחתי וקמתי.

"קדימה, נו. אני אלך במקומך היום לקנות שתיה חמה ורוגעלכים, אבל תקום" אמר והלך.

לי ולפי.ג'י יש מן הסכם. כל בוקר מישהו קונה בשבילו ובשביל השני שתיה חמה ורוגעלכים.

התעוררתי ברטינה על המזל הרע שלי. נכנסתי להתקלח, וגמרתי לאחר כעשר דקות. יצאתי עם מגבת מסביב למותניים והוצאתי בגדים מהארון. בדיוק כשגמרתי להתלבש דפיקה נשמעה בדלת, זה כנראה פי.ג'י שדופק כי ידיו עסוקות בהחזקת האוכל. שיפשפתי את המגבת בשערי, על מנת לייבשו, בפעם האחרונה והלכתי אל הדלת. כשפתחי אותה קת'רין עמדה בפתחה. מה היא עושה כאן כל כך מוקדם בבוקר?

"כבר תרמנו" אמרתי וסגרתי את הדלת.

חזרתי אל לב החדר בשביל להמשיך את אירגוניי, אבל קת'רין עמדה על שלה.

"את ממש מתחננת לתרומה, מה?" צחקתי.

"תקשיב, דביל" קת'רין אמרה, וזה היה הדבר האחרן ששמעתי. בעוד שפיה מוציא מילים שנשמעים לי כמו זמזומים, עיני סקרו את גופה. היא לבשה חולצה ארוכה שמגיעה עד חצי ירכה ואני בטוח שחוץ מתתונים היא לא לובשת דבר מתחת לזה. לאחר שהזימזומים נפסקו, נראה שהיא הבינה שלא הקשבתי, ואת הסיבה לזה.

לחייה נצבעו באדום כשאמרה, "חשבתי שאתה רגיל לבנות בתחתונים."

לא עניתי, ניסיתי לחשוב למה היא פה. אבל לאחר שהבחנתי בבגדים שמוחזקים בידה הבנתי שהיא פה בשביל להתקלח. המחשבה הראשונה שלי הייתה לטרוק לה את הדלת בפנים, חבל שבמקרים כאלה אני לא יכול לחשוב. החזרתי את הדלת והלכתי אחורה, בשביל לתת לה להיכנס. היא מלמלה תודה ובחנה את הדירה כשנכנסה. בגלל שהיא גרה בדירה דומה היא מצאה את חדר האמבטיה במהירות וסגרה את הדלת אחריה. רק כששמעתי את המים נפתחים תהיתי איפה פי.ג'י. הוצאתי את הפלאפון שלי מן הטעינה והתקשרתי אליו.

"הי, תקשיב, אני הבא בתור. אין רוגעלכים אז אני קונה קוראסונים, וקפוצ'ינו מוקצף, נכון?" פי.ג'י אמר בקול בשביל להתגבר על הרעש מסביבו.

"כן. תקנה קפוצ'ינו מוקצף ושוקולטה" אמרתי.

"אבל אני רוצה אספרסו גדול, לא שוקולטה."

"מעולה, כי זה לא בשבילך" אמרתי והתקדמתי אל השידה בשביל להמשיך להתארגן.

"אז בשביל מי זה?" שאל.

מודע לכך שהוא יחפור לי כל היום אמרתי את שמה של קת'רין.

"למה היא אצלינו בדירה?"

"לא יודע. לא הקשבתי. אני חושב שזואי לקחה לה את המקלחת, אז היא מתקלחת אצלינו" עניתי.

"רגע, היא מתקלחת?" פי.ג'י שאל, כשהוא מדגיש את המילה האחרונה.

"כן. טוב, אני חייב להתארגן, ביי" אמרתי וניתקתי.

 כששלחתי את ידי חזרה אל המגירה בשביל להוציא את הדודוראנט, הוא לא היה שם. איפה שמתי את הדודוראנט? ניסיתי להיזכר באיזה מקום הנחתי אותי, ואז ניזכרתי; בחדר האמבטיה, במקום בו קת'רין כרגע מתקלחת. הלכתי בצעדים קטנים אל חדר האמבטיה ודפקתי בדלת.

"קת'רין, עוד שתי דקות צריך להיות בכיתה," צעקתי, "אני חייב לקחת משהו מהארון באמבטיה."

חיכתי לתשובה. "אני עוד לא לבושה" צעקה בחזרה.

"אז תשימי מגבת או משהו. אני נכנס" אמרתי. ובספירה של שלוש פתחתי את הדלת.

קת'רין עמדה בחלל החדר כשמגבת אחת עופה את גופה, והשניה מייבשת את שערה. לא יכולתי למנוע מעיני לסקור אותה שוב. הלכתי בצעדים מהירים אל הארון, פתחתי אותו ושמתי את הדודוראנט בכיס. פתאום שמעתי משהו נופל; מגבת. הנשימה שלי נאבדה בגופי וראשי הוסט במהירות אל קת'רין שעמדה מולי הפעם רק עם מגבת אחת, המגבת שעטפה את גופה. שיערה נפל בתלתלים בלונדינים על כתפיה. הוא היה כל כך יפה. כל תלתל היה מסולסל בפני עצמו. למה היא לא הולכת עם שיער מפוזר? יש נשים שהיו הורגות בשביל שיער כזה. אבל קת'רין לא חושבת כמוני. אני יודע את זה לפי הסומק שצבע את לחייה בפעם השנייה היום. הוא כל כך אדום, כאילו המגבת שנפלה  הייתה זו שעטפה את גופה. היא הורידה את ראשה לרצפה והחזיקה את המגבת שנותרה עליה. בשביל לא להביך אותה יותר ממה שהיא מובכת כרגע יצאתי מהחדר וסגרתי אחרי את הדלת. פי.ג'י היה בסלון.

"אתה יצא עכשיו מהחדר המקלחת, כשקת'רין מתקלחת שם?" שאל.

"הדודוראנט שלי היה שם, אז הבאתי אותו" הסברתי ולקחתי את השתיה החמה.

חזרתי אל הדלת הסגורה שקת'רי נמצאת מאחוריה ואמרתי, "קת'רין, אני הולך. השארתי לך שוקולטה ושני קוראסונים על השולחן בסלון. ליד הקוראסונים יש מפתח, תנעלי את הבית כשאת יוצאת ותחזירי לי את המפתח."

"בסדר, תודה" היא ענתה.

הלכתי אל הסלון בשביל לקחת קוראסון  ויצאתי מן הדירה עם פי.ג'י, כשאנחנו משאירים את קת'רין במקום. אני מקווה שהבוקר היא לא במצב רוח לשטויות.