A Cinderella Story

פרק עשרים ואחת- מלחמה ושלום

"אז את מתכוונת לא לדבר איתי כל השיעור?" שאל דניס את הבלונדינית המתולתלת לידו.

כמו ליאם, גם דניס נפל בקסמיה של קת'רין. הוא אומנם לא התאהב בה, אך היא בהחלט הזיזה בו משהו. אם זה החיוך הביישן או העיניים העמוקות שלא יכל להסיר מבטו מהן.

"קת'רין. קת'רין. קת'רין. קת'רין." לחש דניס את שמה פעמים רבות.

ראשה של קת'רין, אשר היה שקוע בדבריי המורה עד כה, פנה אל הבחור לידה.

"מה אתה רוצה, קרציה?" שאלה. אדון גרי, המורה למדעים, נתן לה הזדמנות נוספת להוכיח בפניו את יכולות לימודיה, ולגרום לו לשנות את דעתו הייתה המטלה האחרונה ברשימה של קת'רין.

זווית שפתו של דניס עלתה מעט. "אני בסך הכל רוצה לדבר איתך."

קת'רין גילגלה עיניה. "באסה," מילמלה והחזירה מבטה אל המורה.

דניס צחק; כתפיו רעדו וחזו עלה וירד במהירות כשעשה זאת.

"את ממש מעניינת, אמרו לך את זה פעם?"

"אתה ממש מעצבן, אמרו לך את זה פעם?" השיבה קת'רין באותו המטבע.

דניס רכן אל אוזנה של קתרין כאשר לחש לה את התשובה."תתפלאי, אבל כן." קולו היה שקט וצרוד כשענה זאת. קת'רין הרגישה את בטנה מתהפכת בתגובה.

"תתפלא, אבל אני לא מתפלאה."

דניס צחק שוב. ידו החליקה אל מסעד כיסאה של הבלונדינית.

קת'רין רק ציפתה בכיליון עיניים אל הרגע בו הפעמון יצלצל. למזלה, הדבר קרה שניות לאחר מכן.

היא אספה את חפציה בדרך המהירה ביותר שהצליחה ופנתה אל מקומו של ליאם. גבתה עלתה ופניה התעוו מעט כשליאם לא נכח שם.

קת'רין החליטה לא לבזבז זמן ולצאת לחפש את ליאם. החיפוש לא ערך זמן רב, עקב העובדה שליאם נמצא עם פי.ג'י על יד הלוקרים.

"היי," קת'רין מילמלה בחיוך, בעודה מתקרבת אל ליאם. "נעלמת לי אחרי השיעור, מה קרה?"

ליאם נחר והתבונן בקת'רין. הבחורה הבלונדינית בעלת הבגדים הזרוקים והשיער האסוף בכובע עמדה מולו והתחננה אל תשומת לבו. ליאם מעולם לא הבין איך קת'רין הייתה זו שיכלה להשפיע עליו; הייתה זו שיכלה לגרום לפניו לקרון מאושר מחיוכה, או להשבר ולקרוס מבפנים מדמעותיה.

הבחורות איתן יצא ליאם עד כה היו יפות, גבוהות, רזות, בעלות רגליים ארוכות ובגדים קטנים. גם קת'רין הייתה יפה, אלוהים, קת'רין הייתה מהממת- היא הייתה גבוהה; אבל אם זאת לא גבוהה מידי, ליאם אהב את העובדה שיכל להצל עליה ולאסוף אותה בקלות אל חיקו. היא הייתה רזה, רגליה היו ארוכות, אך בגדים קטנים לעולם לא יהיו בארונה. אם כי כמו כל חבר קנאי, ליאם לא רצה שכולם יראו רק מה שהוא רואה, הוא לא רצה שדניס יראה מה שהוא רואה. קת'רין שלו, ודבר לא ישנה זאת.