A Cinderella Story

פרק עשרים ושבע- אין שלם יותר מלב שבור

חמישה ימים לנשף

שלושה מבטים מופתעים ומהולי רחמים הופנו אל קת׳רין. היא לא יכלה לסבול את זה.

הראשונה לדבר הייתה זואי. ״מה?״ צווחה. מבטה הופנה אל ליאם ואצבע מאשימה מצאה את חזו. ״ליאם אדל, אתה כל כך גרוע. אני לא מאמינה שאתה עשית דבר כזה, אתה איד-״

ליאם לא הפנה את תשומת ליבו אל דבריה של זואי. כל תשומת ליבו הייתה על הבחורה הבוכה מולו. הוא שלח את ידו ואגודלו ניגב את דמעותיה.
״בבקשה אל תבכי,״ מלמל. ״אני לא שווה את זה.״

האחרון לצאת מההלם היה פי.ג׳י. הוא לא העלה על דעתו שהחבר הכי טוב שלו יעשה דבר כזה. כנראה באמת חברו הטוב ביותר של האדם הוא כלב.
״אחי, לא מגניב.״ היה דבר היחיד שאמר. הוא תפס את זואי בכוונה להוציא אותה החוצה. אך היא נשארה עומדת כמו נציב מלח.

״אני לא הולכת, בייב,״ אמרה בהחלטיות. ״לא עד שקת׳רין סוף סוף תפרד מהזבל הזה.״

ליאם התכווץ ממילותיה של זואי. הדמעות שעלו על עיניו לפני כבר צנחו במורד לחיו מבלי שיכל לעצור אותם. ״את לא מתכוונת להפרד ממני, נכון? קת׳רין בבקשה תגידי לי שאת לא תפרדי ממני. זה משבר קטן, אנחנו נעבור את זה."

״תתרחק, אדל. טעיתי כשחשבתי שאתם מיועדים אחד לשני. אפילו לחרא אתה לא מיועד."

״את יכולה לתת לה לדבר?!״ צעק על זואי כשהבין שקת׳רין לא דיברה בכלל.

״לא. מה תעשה, תאנוס אותי?״

ליאם הסיט את מבטו מקת׳רין והביט בזואי בכעס. הוא התקדם אליה שני צעדים לפני שפי.ג׳י נגע בחזו.
״תתקדם עוד צעד אחד ואני לא יודע מה אני אעשה לך.״

ליאם העביר את מבטו אל פי.ג׳י, זואי וקת׳רין. שלושת החברים הכי טובים שלו במקום אחד וכולם עם מבטים עויינים כלפיו.
כל כך הרבה מילים התנגנו במוחו, אך אף לא אחת מהן יצאה מפיו. הוא עמד שם, ולא יכל להגיד אף לא מילה.

וזה היה הרגע בו הוא באמת הבין. הוא אנס את קת׳רין; את האישה שלו. הבחורה לה נשבע בחייו שלא יפגע בה. הבחורה עבורה היה מוותר על חייו. ליבו של ליאם היה נקרע עם כל מחשבה שקת'רין אי פעם בכתה - אז מה יקרה עכשיו, כשהוא גרם לה לבכות? ליאם זכר שכשקת'רין סיפרה לו שאיבדה את בתוליה באונס, הוא נשבע שהוא בחיים לא יפגע בה ככה. אבל הוא עשה את זה, הוא פגע בה בדיוק באותה הצורה ואפילו נורא יותר. זה היה הוא, ליאם אדל, הבחור שהיא הייתה בטוחה שהוא רשת הביטחון שלה - הוא זה שפגע בה.

הוא חייב רגע לבד.
הוא חייב לשכוח.

הוא חייב לשתות.

מבט אחרון בקת׳רין וליאם יצא מדלת החדר. בורח לכל מקום אפשרי. ידו נטחבה בכיסו, מחפשת אחר השקית עם האבקה הלבנה. לעזאזל, קת׳רין לקחה את זה.