A Cinderella Story

פרק שלושים ושבע- דיסני

פי.ג׳י נכנס אל תוך החדר, זורק את המפתח על המיטה ומניח את שקית המאפים על השולחן. היום הוא לא קנה שתיה חמה - מאז שג׳יין החליפה את גברת מסר, הוא מנסה להתחמק ממנה בכל מאודו. הנסיעה אל בית הקפה החדש עורכת רבע שעה, עשר דקות יותר מהקודם.

המשפט הראשון שפי.ג׳י הותקף בו כאשר פגש בו ליאם הוא: ״אחי, את הנעליים השחורות או האדומות?״

״הורודות,״ המתולתל הקניט.

״אין לי נעליים ורו-״ ליאם התחיל להגיד במבט מבולבל, וכשהבין גלגל עיניו. ״אה, הבנתי. לא מצחיק. אני אקח את האדומות.״

פי.ג׳י פרץ בצחוק. הוא נפל על הספה ותחב מאפה אל פיו. ״איך היה לך אתמול בנשף?״

ליאם ישב במיטתו ושרך נעליו. הוא לא יכל למנוע מהחיוך לעלות מפניו. הבחורה הבלונדינית במסיכה שפגש גרמה לו להתהפך במיטה אין-ספור פעמים הלילה. מובן שידע מי הייתה הבלונדינית המתולתלת עם העיניים הכחולות - רק ויוטה עונה על הבקשה הזאת.

אומנם, ליאם בחיים לא יספר זאת לפי.ג׳י. הוא יחשיב אותו למשוגע וישלח אותו לבית של כאלו.

״הייתה דווקא מישהי, חמודה, זורמת, אבל היא ברחה לפני שאמרה את השם שלה,״ המאוהב חסר התקנה סיפר את מה שיכל.

פי.ג׳י לא טרח לבלוע את המאפה לפני שדיבר. ״באמת? שום דבר? לא נעל, רשימת שירים, הודעות באימייל, שיר?״

״אני אמור להיות מוטרד מזה שראית כל כך הרבה סרטי דיסני?״

״אני אמור להיות מוטרד מזה שאתה יודע שאלה סרטי דיסני?״

פי.ג׳י צחק וליאם הצטרף אליו. ליאם עבר אל הספה ואכל גם הוא מן המאפים הטריים. ״איך לך היה בנשף? ראיתי שהיית עם מישהי.״

״כן, זואי,״ המתולתל ענה בחיוך.

ליאם קימט גבותיו. ״לא נפרדתם?״

״נפרדנו, אבל נפגשנו שם.״

״היא ידעה שזה אתה? זואי פשוט די בטוחה בהחלטות שלה,״ ליאם ספק שאל - ספק קבע.

״הייתי בלי מסיכה זוכר?״ פי.ג׳י ענה כשחיוך על פניו. ״בכל מקרה, אני חושב שהתאהבתי בה מחדש. בצחוק שלה, בתמימות שלה, בטו-"

״פי.ג׳י, לא,״ ליאם קטע אותו לפני שנשאב אל הבועה שלו. ״אתה שוכח למה נפרדתם? כי אתם פשוט לא התאמתם, ולא רק מבחינת הקטוליות. אתם רוצים דברים שונים, מסגרות שונות. אתה יודע שהיא סיפרה לי פעם שהיא לא רוצה ילדים עד גיל שלושים?״

פי.ג׳י השפיל ראשו בחברון לב. מובן שהוא ידע על כך. הם דיברו על הנושא פעם וזואי מיהרה להחליף לאחד אחר - כמו שעשתה לכל נושא רציני אחר.

״האהבה שלה אליי תגבור על זה. אהבה מנצחת הכל.״ קולו לא עבר את הלחישה. ידיו שיחקו עם מאפה.

״אתה נשמע כמו בחורה. היא עשתה ממך סמרטוט,״ קולו של ליאם עבר את הלחישה ונשק לצעקה.

״היא עשתה ממני מאוהב!״ המתולתל השווה בין קולותיהם.

״אז תעזוב את זה, תמשיך הלאה. אהבה זה חרא.״

פי.ג׳י ניער ראשו והביט בליאם. הברונטי הכיר את המבט - המבט אומר שמשפט חכם יגיע וימחוק את ליאם לגמרי מהשיחה.
״העניין בלהמשיך הלאה זה לוותר על האהבה. אני לא יכול לוותר על האהבה - היא עשתה אותי טוב יותר.״

ליאם הכיר בתבוסה והחליף נושא. ״מה אתה עושה בחופשת סמסטר?״

פי.ג׳י הביט בו כאלו דיבר אל משוגע. ״זואי הזמינה אותנו לבית חוף שלה,״ התחיל להגיד. כשראה את ארשת פניו של ליאם הבין שהגיע לאזור מוקשים. ״היא לא הזמינה אותך?״

״לא,״ ליאם אמר לא מבין. ״ומי זה אותנו?״

המתולתל חיכך גרונו. ״אני, קת׳רין ו-״ את ההמשך ליאם לא הצליח לשמוע. ״ו..?״ הפציר בו. ״ודניס.״

״מה? היא הזמינה את ההומו הזה ואותי לא?״ צרח.

״כנראה יש סיבה,״ שותפו לחדר ניסה לקרר את העניינים. שוכח שמאז הפרידה מקת׳רין קשה לקרר את ליאם.

״חסר לה שלא תהיה סיבה.״

אני ככ מצטערת על הפרק הקצר. פשוט היה מסע סוכות ולא הספקתי לכתוב. אז אני אתן לכן ספויילר לפרק הבא ואגיד שזואי תדבר עם פי.ג׳י על הנשף ואחרי ככ הרבה זמן יהיה ליאת׳רין!!!!

לילה טוב וחג שמחחח❤️