פרק שלושים - שתי פרידות יום אחד

2.6K 269 33
                                    

דלת הפנטהאוז נפתחה בחוזקה. כמעט נטרקת חזרה, אלמלא דניס שמעד פנימה עם קת׳רין הכרוכה סביבו. היא הייתה שיכורה. יכלו לראות את זה על ההליכה שלה, הגמגום שלה, הבחילות שלה.

דניס סקר בעיניו אחר הברונטית הקטנה. תופס אותה שוכבת במיטתה כאשר ידיה משוטטות על הסדינים.
״קצת עזרה לא תעזור,״ אמר.

המילים הצליחו לתפוס את תשומת הלב שלה. זואי קפצה מהר ממיטתה, מוחת בידה את עיניה האדומות והרטבות. היא נמלאה הלם כאשר ראתה את קת׳רין.

״מה עשית לה?״ גערה ותפסה את צדה השני של קת׳רין.

״כלום,״ התגונן בהקלה כשחצי ממשקלה של השיכורה הועבר מעליו. ״היא יצאה לדבר עם ליאם ואחרי שעתיים מצאתי אותה ככה בבר."

"שעתיים?" זואי גנחה והשליכה את קת׳רין על המרצפות מסביב לאסלה. ״לא חשבת על ללכת לבדוק מה קורה בינהם?״

״אני לא מתערב בענייני חבר-חברה, אין לי מושג מה החוקים בנוגע למה שקורה שם. פשוט חיכיתי שהיא תבוא אחרי השיחה."

״אבל היא לא,״ היא השלימה. ״ולמה לעזאזל היא מסריחה מסיגריות?״

״תגידי את קשת הבנה?״

״תגיד אתה חמור?״

דניס חייך בזחיחות. ״יותר בקטע של פרפר,״ אמר בקריצה.

זואי הביטה בו בגועל. ״אתה פשוט-״

״תפסיקו לצעוק, כואב לי הראש!״ קת׳רין מחבקת האסלות גנחה בקול. אולם, מיד לאחר מכן היא תפסה בראשה הכואב.

דניס בחן את זואי בעיניים מצומצמות. ״אני פשוט מה?״ שאל בהתגרות.

״פשוט מדהים,״ נאנחה בייאוש.

הוא לא הצליח להשים ידו על הדבר הספציפי בזואי שהוציא אותו מהכלים. לכן, תגובתו היחידה היתה ״בהצלחה עם קת׳רין״ לפני שעזב את המקום בקרירות.

גם זואי לא הייתה המעריצה הצמודה של דניס. היא העדיפה לבלות את הלילה שלה בשכיבה עם המיטה ובכי על הפרידה מפי.ג׳י, מאשר בייביסיטר לילדה בת 18.
״מה קרה, קת׳רין? למה שתית כל כך הרבה?״

״ליאם נפרד ממני,״ יבבה.
אצבעותיה הידקו אחיזתן כנגד האסלה. לבנות ככלה. היא נשכה את שפתה התחתונה ולקחה אותה אל תוך פיה, כאשר טעמה נוזל מתכתי.

זואי פתחה את ארון התרופות ושפכה אל ידה זוג כדורי אקמול. היא התקדמה בזהירות אל קת׳רין ולקחה את המקום על הרצפה לידה, בעוד גבה נשען על הקיר.
״קחי," אמרה והושיטה את ידה.

״שום כוס מים?״
זואי השיבה רק במשיכת כתפיים.

קת׳רין שמה את הכדור הראשון על לשונה ובלעה אותו. חוזרת שנית עם האחר.
״למה יש לי תחושה שאני לא היחידה שעברה לילה קשה?״

הברונטית התכוונה לענות, לפני שהבחורה לידה הקיאה את תכולת קיבתה. מגעיל, חשבה.
״נפרדתי מפי.ג׳י.״

״מה? למה?״

״זה בחיים לא היה עובד.״ דמעות חמקו מעיניה של זואי והיא אספה אותן באצבעותיה. ״אפשר לשאול אותך משהו?״ קת׳רין הנהנה נמרצות, מסמנת לה להמשיך. ״עכשיו, כשאת וליאם לא ביחד, את מתכוונת להגיש נגדו תלונה?״

קת׳רין קפאה. היא לא חשבה על כך. הדבר היחיד עליו בכתה היה המשחק ששיחק בה, לא המהלכים שעשה.
תוך שהורידה את המים בשירותים, היא דשדשה דרכה אל הברז ושטפה ידיה.
המחשבות על מה יהיו התוצאות במקרה של פתיחת תיק כלפי ליאם העסיקו אותה.

״לא, אני לא אגיש תלונה נגד ליאם,״ ענתה אחר דקות של מחשבה.

זואי השתרכה אחרי קת׳רין. הן הגיעו אל הספה וישבו בצער; כל אחת משלה.
״למה לא?״

״כי זה ליאם מת׳יוס אדל. אף אחד לא יעז לגעת בו בגלל ההורים שלו. חוץ מבושה ודאגה של אימא שלי, לא יקרה כלום.״

״אבל.. אבל זה מגיע לו, על מה שהוא עשה לך. ואחרי הכל הוא עוד נפרד ממך? מה קורה פה?" זואי מלמלה בתסכול. משהו הוביל את ליאם לעשיית כל הדברים האלו, והיא כל כך נחושה לדעת מה. "למה הוא נפרד ממך בכלל?"

עיניה של קת'רין ירדו במידית אל הרצפה. היא לא ידעה אם לשקר לחברה הכי טובה שלה או להגיד את האמת. זואי הייתה חברה טובה של ליאם הרבה לפני שהייתה חברה שלה, להתערב להם בקשר יהיה כל כך גס רוח מצידה. במיוחד לאחר שגרמה לזואי לפקפק בליאם שהיא מכירה.

לכן, במקום להגיד את האמת, קת'רין מצאה עצמה משקרת לאחת החברות היחידות שלה. "הוא פשוט לא אוהב אותי יותר."

זואי עטפה את קת'רין בזרועותיה ונשקה למצחה. "אני כל כך מצטערת. אהבה זה חרא, היינו צריכות לדעת."

הבלונדינית חיבקה את חברתה חזרה. "אני מניחה שכן."

קודם כל ולפני הכל - תודה רבה. כל כך, כל כך הרבה תודות. יש לכן בכלל מושג מה זה לחזור אחרי שישה ימים, מניתוק גמור מהעולם ולראות יותר משבעים תגובות ותשעים הצבעות? אתן כל כך מדהימות שהרגשתי שאני פשוט חייבת לפרסם את הפרק הזה היום. ובגלל זה הוא קצר.

אני אנסה לכתוב את פרק שלושים ואחת עד יום חמישי, בלי נדר. אוהבת כל כך.

A Cinderella StoryWhere stories live. Discover now