צפיתי בסטודיו הריק מתמלא בילדים שגילם כ13-17. המראה, שעד עכשיו שיקפה רק את החלל הריק ואת הספסלים התחילה לשקף גם את גופם של הילדים.
ההיכרות עם הילדים כבר נערכה בתחילת השבוע, כך שהום יתחילו הלימודים עצמם.
אתמול, אחרי הנשיקה עם ליאם והארוחה עם הוריו, הוא נשאר לישון בלילה. כמובן, שכאשר זואי התעוררה וגילתה זאת היא לא הייתה כל כך שמחה. זואי קתולית- היא לא בדיוק בקטע של 'יחסים זוגיים' לפני החתונה.
"אני פשוט לא מבינה מה הלחץ! אתם יצאתם לכולה שני דייטים!!"
צחקתי כשהחלקתי את החולצה אל חזי ומכניסה את שולייה אל מכנסיי. "אם זה היה תלוי בו, זה היה קורה כבר בדייט הראשון. חוץ מזה, את לא היית פה אז ניצלנו את העניין. איפה היית בכלל?"
זואי הברישה את שערה הארוך ונכנסה אל נעליה. "אצל אמא שלי, לא ביקרתי אותה הרבה זמן."
"והספקת לחזור כל כך מוקדם בבוקר?"
"היא גרה קרוב."
משכתי כתפיי. "סבבה."
כל כך לא סבבה! היא משקרת. וזה מוביל אותי רק לדבר אחד... "תגידי, מה בסוף עם הבחור שחיבבת? ירד לך ממנו?"
זואי הסמיקה. כשניות אחרי זה דלת הכניסה נטרקה. היא כל כך נפגשה איתו אתמול.
החזרתי את מבטי ואת ריכוזי אל חבורת הילדים שלידי. הם ישבו במעגל לידי, וחיכו שאקרא בשמם. תחושת אכזבה מילאה אותי כאשר אלינור לא הופיעה, היא יכלה להיות רקדנית נפלאה.
כשסיימתי להקריא שמות הם עמדו בגוש מול המראה, כאשר הם מתפרסים בחדר בארבעה טורים וארבעה ילדים בשורה. חוץ מהשורה האחורה, בה יש שלושה ילדים.
התנועות אותן הדגמתי לילדים היו קלות, רציתי לראות את הכישרון של כל אחד מהם, בשביל לקבל תמונת מצב.
רבע שעה עבר מאז שהתחלתי את השיעור ואלינור נכנסה במילות התנצלות.
"אני כל כך מצטערת. פשוט, כל כך התהבתי שהשיעור מתחיל היום, אז הלכתי לישון כדי להישאר רעננה. וכשהתעוררתי גילתי שעוד עשרים דקות השיעור. רצתי לתחנה, אבל האוטובוס עבר ו-"
"זה בסדר, אלינור." צחקתי. "רק תלכי להתלבש, הבגדים שלך בארונית. מספר 14."
היא הנהנה בשקט ורצה אל החדר הסמוך.
נקודת מבט זואי:
טרקתי את הדלת אחרי כאשר יצאתי מהפנטאוז. קת'רין יודעת, היא פשוט לא יודעת מי זה.
פתחתי בשקט את דלת הפנטאוז הסמוך והתגנבתי פנימה. הליכתי הייתה שקטה כאשר סקרתי את המקום.
"לעזאזל, זואי! הבהלת אותי." ליאם צווח.
אוי, שיט. אוי, לא.
הסתובבתי אליו בחשש, שמא ישאל למה אני כאן. אך, הסתובבתי חזרה כשראיתי אותו. צווחה קטנה נפלטה מפי.
"אוי, אלוהים, ליאם! למה אתה עירום?" שאלתי וכיסיתי את פניי, על אף שגבי היה מופנה אליו.
"אולי בגלל שלא ידעתי שמישהו יכנס לפה" חצי שאל, חצי ענה. "מה את עושה פה, בכל מקרה?"
רעש של רוכסן נסגר נשמע מאחורי. הסתובבתי ונשמתי לרווחה כאשר הבנתי את משמעות הרעש.
"איך לא ידעת שמישהו יכנס לפה? אתה לא גר פה לבד, גם פי.ג'י גר כאן."אמרתי, מתייחסת רק לשאלה הראשונה.
"אה, אז את כאן בשביל פי.ג'י?" שאל.
"לא, אני כאן בשבילך." מחיתי את תשובתו.
"מצטער, אני כבר תפוס."
"מצטערת, אני קתולית." השבתי באותו המטבע.
"למה יש לי הרגשה שזה הולך להיות נושא השיחה?"
נאנחתי. "דייט שני, באמת ליאם?"
ליאם משך כתפיו כחף מפשע, דבר שהוא בהחלט לא. "אני יודע. רציתי דיט ראשון, אבל לא רציתי להכביד עליה."
גלגלתי עיניים ותחושה מצמררת עברה בגופי "אתה מגעיל אותי." ירקתי.
חיוך זחוח התנוסס בפניו של ליאם. "תרגעי, זואי. קת'רין היא לא כמו השאר בשבילי, את יודעת את זה. עובדה שלקח לי חודש אותה לצאת, זה לא קורה בדרך כלל!"
נחרתי ושילבתי ידיי. "להזמין?! באמת? אתה כפית עליה לצאת איתך. זה היה שובניסטי, מפגר ולא ג'נטלמני בעליל!"
ליאם נאנח והתיישב בספה. ישבתי לידו והוא פנה אלי. "היא אחרת, זואי. לא יכלתי להיות איתה כמו שאני עם שאר הבנות. נלחצתי וזה היה הרעיון הראשון שלי."
גלגלתי עיניי. "יכלת להתייעץ איתי. אתה יודע שאני תמיד כאן."
ליאם חייך. "אני יודע."
זרועותיו עטפו אותי ומשכו אותי לחיבוק. צחקתי ועטפתי זרועותיי סביבו גם אני.
כשהתנתקנו מהחיבוק ליאם הלך, בטענה שהוא הולך לבדוק שהכל הולך חלק בשיעור של קת'רין. נשארתי בביתם, כשקת'רין תחזור היא תרצה להתקלח ואין לי כוונה לעקב אותה.
פתחתי את חדר האמבטיה של הבנים וראיתי שם בדיוק מה שרציתי לראות.
"סוף סוף הוא הלך." מלמלתי.
"אני יודע." פי.ג'י ענה וסחף אותי אל נשיקה סוערת.
YOU ARE READING
A Cinderella Story
Novela Juvenil•הושבת!!• בכל סיפור סינדרלה אחר, במשך לילה אחד, הנסיך משכיח מסינדרלה את הליכלוך וסוחף אותה לריקוד שובה לבבות. הוא מוצא אותה בעזרת נעל זכוכית וגואל אותה מאימה החורגת המרשעת ואחיותיה האכזריות. אומנם, בסיפור סינדרלה הזה, כל החוקים משתנים. סיפור הסינד...
