A Cinderella Story

פרק שלישי- נקמה מתוקה

"וכך הנוזל משנה את צבעו" המורה למדעים הסביר כשהוא מראה לנו "בשולחן של כל צוות יש את שני הנוזלים הזקוקים לניסוי".

"מוכנה לניסוי, שותפה?" זואי שאלה אותי.

"נולדתי מוכנה" עניתי.

כשהעברתי את מבטי על הכיתה ראיתי את ליאם מדבר עם מישהו ומצביע עלי. מה המפגר הזה מתכנן?

"זואי אני הולכת שניה לשירותים" אמרתי ולפני שהיא ענתה ירדתי מהכיסא במהירות. הלכתי לכיוון הדלת, פתחתי אותה ומהר ישבתי על הרצפה. התקדמתי לשולחן של סי.ג'י וליאם, התלמיד שהם דיברו איתו עדיין שם, והשיחה לא נעצרה.

"אז תזכור. כשהשיעור האחרון נגמר תיהיה בשדרת הפרחים ונעשה לה שם את הזובור. תודיע להכי הרבה אנשים שאתה יכול, ותגיד להם להביא כמה שיותר מצרכים. לקת'רין לא יהיה מושג מאיפה זה יבוא לה" ליאם לחש לתלמיד, וצחק במשפט האחרון.

אז המטומטם הזה מתכנן לעשות לי זובור, אה? צוחק מי שצוחק אחרון. לפני שחזרתי נזכרתי בחבילת המנטוס שהיתה לי בכיס. הוצאתי את כל המנטוס שנשאר -שלוש- והכנסתי לנוזל שהיה לליאם וסי.ג'י. במהירות התיישבתי בכיסא שלי וראיתי מה קורה. הנוזל העלה בועות וריח חריף היה בכל הכיתה. "כולם. החוצה. עכשיו!" המורה אמר. כל התלמידים בכיתה יצאו, גם ליאם. "ליאם מת'יוס אדל" המורה אמר כשכולם יצאו "אתה נשאר לריתוק אחרי שהלימודים הסתיימו. אני בטוח שגברת מסר תשמח לראות אותך".

"מה? לא! לא גברת מסר! אני לא עשיתי כלום. באמת!" מת'יוס התגונן.

"אז הנוזל עשה את זה כי בא לו. מוזר שרק לך זה קרה" המורה הטיח בו.

"אולי הוא שונא אותי" ליאם אמר.

"אדון אדל, הנושא לא ניתן לדיון" המורה סיים בכך את השיחה.

"אני עשיתי את זה" אמרתי באדישות.

"מה?" שמעתי את ליאם.

"מה את עושה?" התגובה הזאת באה מזואי.

"גברת לאונר" המורה הסתכל עלי "את עשית את זה?"

"כן" עניתי בפשטות "השימוש הכי טוב במנטוס שהיה לי אי פעם".

"מצטער על הטעות האדון אדל" המורה פנה אל ליאם "גברת לאונר, אני לא בטוח שריתוק ביום הראשון שלך בלימודים הוא רושם נאה" הוא אמר ובכך הלך.

"קת'רין חכי שניה" ליאם קרא לי "למה עשית את זה?"

"אתה מתכוון למנטוס או לזה שהצלתי אותך?"

"לזה שהצלת אותי" הוא הנהן.

"אולי אתה מעצבן אותי מת'יוס, אבל אני לא מאשימה אחרים בגברים שאני עשיתי" עניתי, וכך חשבתי שגרמתי את השיחה. אבל ליאם לא חשב כמוני.

"תודה" הוא חייך "רוצה אולי לפגוש אותי בשדרת הפרחים אחרי השעה האחרונה? שנוכל להשלים? רק הכרנו ואני לא חושב שהמריבות יעזרו לנו במשהו".