A Cinderella Story

פרק עשרים ושלוש- ציפיות ואכזבות

עשרה ימים לנשף.

אלומות אור חדרו לחדר, מאירות באורם וגאות בזוהרן. היום בישר טובות- ק'תרין ואלינור בסטודיו, ליאם ופי.ג'י יצאו למועדון, וזואי, טוב, זואי קצת פחות.

היא בחנה את בבואתה במראה הגדולה אשר בחדרה. שיערה, שהיה ידוע בצבעו הורוד, נצבע חזרה לצבעו החום והמקורי. זואי הייתה רזה, בעלת שיער ארוך וחום (במקרים שהיא לא צובעת אותו), ואולי קצת נמוכה, אך יופיה שם מילים בפיה- היא הייתה מהממת. 

שמלת התחרה, אשר עיטרה את גופה, עשתה עבודה מעולה בהסתרת קימוריה. היא שנאה את השמלה הזאת. היא לא הייתה לובשת אותה מעולם, אלמלא האירוע הכה חשוב שמחכה לה כיום. זואי שונאת שמלות ארוכות וצנועות, אלא היא קתולית, היא מחוייבת ללבוש שמלות כאלו. בייחוד כאשר הוריה מגיעים לביקור.

כאשר זואי קיבלה את ההודעה לראשונה, חשש התקבץ בתוכה. מה אם הם יודעים? האם הוריה מודעים לעובדה שהיא יוצאת עם בחור, ועוד פרוטסטנטי?

הם יהיו מאוכזבים, היא ידעה זאת. זואי שונאת לאכזב, היא שונאת את כל הציפיות שתולים בה. מעטים המשפטים שיוכלו לגרום לזואי לבכות מהר יותר וחזק יותר מאשר, "ציפיתי ממך ליותר". או, "איכזבת אותי." והוריה, הם מצפים ממנה לכל כך הרבה. והיא מנסה לרצות אותם ולעמוד בציפיותיהם, אך הדבר קשה מנשוא.

הם רוצים שהיא תצליח בלימודים- והיא מצליחה.

הם רוצים שהיא תלמד בפנימיה- והיא לומדת.

הם רוצים שהיא תתחתן עם קתולי- העתיד עוד בפתח, היא עוד לא התחתנה, נכון?

הם רוצים שתיהיה בתולהעד חתונתה- תאמינו או לא, אבל היא מעולם לא עשתה דבר עם פי.ג'י מעל מיזמוזים. פי.ג'י כיבד אותה ואת בקשתה, בדיוק כאשר הבטיח.

אז למה היא מרגישה שהיא מאכזבת אותם?

דפיקה נשמעה בדלת, וזואי הרגישה שהיא מאבדת את לשונה. היא ניתקה את מבטה מהמראה ועשתה את צעדיה הרועדים אל הדלת. 

זואי לא ידעה למה רעדה; מכיוון שהוריה עומדים מאחורי הדלת, או כי לראשונה מזה זמן מה, היא נועלת נעלי בובה, ולא עקב.

ידה אחזה בידית הדלת ופתחה אותה. אנחה יצאה מפיה.

"עוד פעם לא לקחת מפתח, קת'רין?" זואי רטנה. ואז הסתכלה על הנערה לידה. היא הייתה קטנה מהן בשנתיים לפחות, גם גובהה לא יכל להסתיר עובדה כזאת. "היי," שלחה אליה חיוך לבבי. "מי את?"

"אלינור" ענתה, ושלחה אליה את ידה.

"זואי," הציגה עצמה ולחצה את יד הנערה.

שתי הבנות בפתח הדלת נכנסו אל הפנטאוז, וקת'רין הדליקה במהירות את המזגן. הן רקדו כמעט ארבע שעות.