A Cinderella Story

פרק שלושים וחמש - הנשף חלק ב׳

כמה דברים לפני הפרק:
א. כל ההודעה הקודמת הייתה סתם. אני לא פורשת וזה בטח לא הסוף של הסיפור (כאלו אלינור וליאם? באמת?)
ב. ניסיתי בכל כוחי לנסות לסדר את הפרק ככה שיהיה כמו הפרק הראשון, אבל הפרק הראשון כאפה מדי. הדברים העיקריים יהיו דומים.

קריאה נעימה❤️

***

מגרש הספורט של בית הספר מעולם לא נראה טוב יותר ברקע התלמידים המיוזעים. ליאם אחז באחת הבנות, רוקד עם הבחורה השישית הערב. מזווית עיניו יכל לראות את פי.ג׳י על יד שולחן המשקאות.

ידו משכה קלות את הבחורה אל זרועותיו. הוא רכן אל אוזנה, ריח חזק של בושם מתוק הציף אותו. ״רואה את הבחור שם ליד הבר?״ שאל. ״אני יכול להבטיח לך שהוא הבחור הכי חתיך באולם המסריח הזה.״ כאלו אמר לה שמתחבא במקום מליון פאונד, האנונימית הלכה.

אולם, באותה הקלות שבה הלכה, חזרה. פי.ג׳י לא עוניין בבחורות עכשיו, ובטח שלא ג'ינג'יות.

מתוסכל על חברו, כובש הלבבות בחר סינדרלה אחרת לרקוד איתה. היא הייתה נמוכה, שיערה חום והוא לא הוצרך יותר מכמה מילים בכדי להביא אותה אל מרכז הרחבה. למעשה, גם מבט וחיוך היה מספיק.

ליאם אחז במותניה ונע איתה לפי הקצב שהמוזיקה הכתיבה. השיר לא הסתיים וכבר מצא עצמו משועמם. הוא סובב אותם במעגל, כך שיקבל מבט מלא על האולם והבנות בו.
בלונדינית בשמלה קצרה, בלונדינית בשמחה כחולה ממוצעת, ברונטית השמלמלה ורודה.

מתוך ים הבנות, ליאם יכל לזהות רק את בטי המכוערת. זה לא שהם החליטו לקרוא לה כך - זה באמת השם שלה. איזה מן הורים מכוערים קוראים לבת שלהם בטי? נהג לחשוב, זה התעללות לשמה.

עיניו המשיכו לחפש ולאחר כמה שניות, בחורה עלתה בגורל. שיערה המתולתל והבלונדיני פוזר בשלמות על כתפיה. שמלה לבנה חסרת כתפיות עטרה את גופה, זוחלת ומתרחבת עד הרצפה. ליאם צמצם עיניו באי אמון כאשר זיהה אותה, היא לא אמורה להיות כאן - זה לא הגיוני.

במהירות, סילק את ידי הבחורה בגופו ורץ אל המתולתלת. ריצתו היה מהירה מדי, מפני שכמעט לא יכל לעצור גופו והכוסות שהיו בידה נשפכו על חולצתו.
מספר קללות יצאו מפיו. הוא נעצר מדיבורו כשנזכר שאהובתו עדיין מולו ועלולה לברוח. עיניו עלו ותפסו בעיניה - עינים כחולות ועמוקות. הגעגועים שבו אל ליבו, בצורת זכרונות כאלו או אחרים. זאת באמת היא?