A Cinderella Story

פרק ארבעים וחמש- בוקר חלק ב׳

לפני שאתן שואלות, לא אתן לא מדמיינות. באמת עלה פרק. אז בגלל התכיפות הנמוכה של ההעלאות הרבה בנות אמרו שהן כבר לא זוכרות. לכן אני ממש ממחיצה לקרוא את פרק 31 לפני הפרק הזה.

קת׳רין, ליאם ודניס לא היחידים שהתעוררו לבוקר סוער רגשות.

זואי מצאה עצמה מתעוררת בשעה שבע בבוקר. צלצול הפלאפון שלה העיר אותה. הצג הראה מספר לא מזוהה.
היא העבירה ידה בשיערה בתסכול והצמידה את המכשיר אל אוזנה. ״הלו״.

״זואי? מדברת ג'יין מסר, המורה להיסטוריה״ זואי גלגלה עיניה. היא ידעה שהשיחה הזאת היא לא חדשות טובות. ״לצערי נכשלת במבחן האחרון ותצטרכי להשלים מבחן נוסף בעוד ארבעה ימים״.

עיניה של זואי נפערו בתדהמה. תדהמה על כך שנכשלה במבחן, על השבוע שיהרס לה בלמידה. היא לא אהבה את ג׳יין. מהרגע שנכנסה אל הכיתה, זואי ידעה שג׳יין היא חדשות רעות.
״אני לא אוכל להשלים את המבחן במועד אחר? אפילו עוד שבועיים״.

״לצערי, לא״. המורה אמרה בקול חסר סבלנות. גם היא לא חיבבה את הצד השני. היא כן חיבבה את החבר לשעבר של הצד השני. זה שיהפוך לחבר שלה ברגע שאימה תחזור לתפקיד. עד אז, כל שעליה לעשות זה להרחיק מזיקות קטנות וברונטיות ממנו. גם אם זה כרוך בזיוף ציונים. ״המועד האחרון למבחן הוא בעוד ארבעה ימים.״

״אבל אני אפילו לא באנגליה, אני בחופשה.״ זואי התקוממה.

״אז אני ממליצה לך לחזור ולנהל את זמנך כראוי, אחרת תיכשלי בשיעור.״ אדומת השיער לא יכלה לדכא את החיוך שעלה על פניה. ״שיהיה לך סוף שבוע של למידה פוריה ומשמעותית.״

השיחה נותקה.

זואי הסתכלה על מכשירה כמה שניות ואז זרקה אותו ביחד עם גופה על המיטה, גונחת בעצבים אל תוך הכרית. כל מה שתכננה - איך לכבוש את פי.ג׳י מחדש, לגרום לקת׳רין ודניס להתאהב ולליאם להיאכל מקנאה. הכל צריך לחכות, וזואי ידועה כחסרת סבלנות.

***

את פרידתה מחבריה היא עשתה בהמשך היום. השעה הייתה שעת ערב כאשר היא נחתה בלונדון. היא אספה את מזוודותיה ותפסה מונית.

לאורך הנסיעה עד הפנימיה היא העבירה במחשבות על פי.ג׳י. על כמה שהיא מצטערת שהיא נפרדה ממנו ושברה לשניהם את הלב. על החיוך הכובש שלו, על איך שהוא מעביר את ידו בשיערו המתולתל.
חיוך עלה על שפתיה כאשר נזכרה ברגע בו הבינה שיש לה רגשות כלפי פי.ג׳י - ליאם רדף אז אחרי ויוטה, משאיר לשניהם רגעיים בלעדיים לבד.
אלא שבאותו הרגע חיוכה נמוג. ויוטה. הבחורה הייתה כלבה רצינית. כל מה שעשתה מהרגע שהגיעה זה צרות. וליאם, הוא היה כל כך תמים כאשר רדף אחריה. לא ליאם האונס, המכה, הבריון - היא הפכה אותו לכזה. עיניה הכחולות וחיוכה הצבוע פשוט עשו את שלהם. אפילו המוות שלה היה מלא בדרמה - ברחוב, משאית גדולה, והכי נורא - ממש מול ליאם.
הוא התפרק אחרי זה, לקחו לו כמה חודשים טובים להתאפס על עצמו. אלא שאז קת׳רין הגיעה. אותן העיניים הכחולות, אותו השיער הבלונדיני. הברונטי השתגע - הוא הוציא את כעסו על הבחורה הלא נכונה.