A Cinderella Story

פרק שלושים וארבע - הנשף חלק א׳

בחור מתולתל בעל מסיכה כסופה וטוקסידו הסתובב ברחבי אולם הספורט של בית הספר. כוס פלסטיק אדומה נחה על שפתיו, והוא גמע הכל באחת. עיניו רצו בשטח סביבו, מחפש אחר מישהי שתמלא מקום אשר חסר כבר חמישה ימים.

חברו הטוב ביותר, ליאם, נתפס רוקד עם בחורה. שמלתה הייתה ורודה וארוכה, שיערה חום גולש ולפי.ג׳י נשבר הלב כאשר תהה אם זאת זואי. הוא הוריד את המסיכה בתסכול והניח על שולחן הכיבודים. מהרגע שהגיע לא עזב את השולחן.

עיניו היו על המדרגות כאשר שתי בחורות בשמלות ארוכות ירדו מהן. האחת הייתה מתולתלת בלונדינית בעלת שמלה לבנה. אולם, לא זאת הייתה שתפסה את לבו, אלא האחרת. שמלתה הייתה אדומה וארוכה, שיערה הארוך והאסוף סודר בצמה מסביב לראשה. מסיכתה הורדרדה רק הדגישה את עיניה החומות.

לפי.ג׳י לא נדרשו יותר משתי שניות בכדי לדעת כי אותה בחורה היא זואי. והוא הזדקק לה, אפילו לריקוד אחד, רק בשביל שתגלה מה פספסה. אומנם, הבנות נבלעו בהמולה.

לפתע יד תפסה את כתפו. המתולתל המתוסכל הסתובב בכדי לראות את הבחור שרקד על רחבת הריקודים עד לפני כמה שניות.

״זה נשף, אחי. ועוד מסיכות,״ ליאם צעק, מנסה להתגבר על השיר החזק שהתנגן ברקע. ״על בחורה פה חתיכה, ותמיד תוכל להחליף לאחת עם שמלה יפה יותר. אז תשים כבר את המסיכה שלך ובוא לרקוד!״

חיוך חצה את פניו של פי.ג׳י כאשר שם לב כי הבחורה בעלת השמלה האדומה נמצאת על יד הכיבוד הקל והקיף את השולחן בכדי לגשת אליה. כשעשה זאת ראה כי ליאם בטעות התנגש בבחורה השניה. אך במחשבה שניה, ליאם לעולם לא טועה.

״היי,״ פי.ג׳י אמר בחיוך אל הבחורה המרכז שולחן הכיבודים. מרחוק, שמלתה נראתה ארוכה יותר, נוצצת יותר ומסיכה ורודה יותר. אך הדבר לא הפריע לו, להיפך, הוא אהב את היופי שבפשטות.

״היי,״ השיבה בצעקה. גורמת לחלקיקים מהעוגיות שהכניסה אל פיה להיפלט החוצה. ״אופסי,״ מלמלה אדומה מבושה כשהמתולתל צחק.

הבחור בטוקסידו התקרב אליה. ידו נחה על מותנה ונשימותיו דקרו את אוזנה. בשונה משאר הבנים שצעקו אל בנות הזוג שלהם, הוא הפך את האווירה לאינטימית יותר. ״איך קוראים לך?״ שאל בתמימות.

מספר שניות עברו בדממה. ״מירנדה,״ אמרה לבסוף.

״לקח לך יותר מדי זמן לחשוב על זה. לא כך, אהובה?״ הוא הקניט באוזנה.

הבחורה במסיכה הלבנה השפילה פניה. ״אתה לא רוצה לדעת מי אני,״ אמרה.

כף ידו עלתה אל כף ידה והבחורה נכנעה ללא מאבק. הוא הזיז מעט את גופם, גורם להם לזוז לצלילי מוזיקה זרה. ״זה אומר שאני מכיר אותך?״

״נפגשנו פעם אחת,״ הנהנה. ״לא הרושם הראשוני האידיאלי.״ צל של חיוך עלה על שפתיה.

פי.ג׳י שיחרר את גופה הרחק משלו כשכפות ידיהם עדיין שלובות, רק בכדי שתחזור חזרה אליו. זרועותיו עוטפות את גופה וגבה אליו. גופם מעולם לא היו מתאימים יותר. הננסיות שלה, אל מול הגובה שלו.