ול
המתח הרג אותי. לא הכרתי את האנשים הנמצאים בחוץ. היחיד שהכרתי היה נירו. כל העיניים שלי שומרות בשבילו, הנוכחות שלו הייתה כבדה, כל הנשים שמו עליו את העיניים שלהן. ואיך אפשר שלא?
אפילו אני לא הסרתי את עיניי ממנו. יש משהו בשיער השחור הזה והעיניים המלוכסנות שמושכות את כולם.
הוא משוחח עם אנשים שאני לא מכירה בזמן שאני עומדת עם כמה נשים, הן מדברות על איזו מישהי שממש לא מעניינת אותי כרגע. הייתי מפוקסת בו.
"שמעתי על מישהי בשם מדליין, למען האמת." אמרה אחת הנשים שעמדה לידי ותפסה את צומת ליבי. אני לא יודעת אם הן מדברות על מדליין שלי, אבל הייתי חייבת לדעת. מה מדליין קשורה בדיוק לנשים האלה?
לקקתי את שפתיי היבשות והסבתי את ראשי אל האישה. "מי זו מדליין?" שאלתי.
"מישהי שמסתובבת עם ניק סלבטורה, יש שמועות שהם ביחד." היא לחשה כדי שלא ישמעו אותה, אך אם היא יודעת כנראה עוד הרבה אנשים יודעים. לעזאזל.
אני חייבת ליצור קשר עם מדליין. אבל איך אני אשיג טלפון בדיוק?
אישה אחרת גיחכה. "לא הגיוני, הייתי איתו בשבוע שעבר." היא אמרה עם פנים מורמות וגאות. למה נשים מתגאות בזה שהן שכבו עם ניק? הוא בן אדם נוראי בדיוק כמו האנשים האחרים בסביבה כאן, הוא פשוט בוחר להשים את מסכת הליצן. בחרתי לא להגיב לה, הפנתי את ראשי בחזרה לנירו.
לעזאזל, איפה בלייר שאני צריכה אותה? אני לא רוצה להסתכל על נירו במשך כל האירוע הזה. התעלמתי מדבירה והפנתי את מבטי אל נירו.
התקרבה אליי אחת הנשים. "מה עשית כדי לגרום לו להתחתן איתך?" היא שאלה. כשנירו הודיע שהוא מתחתן הרבה אנשים היו בהלם, מפני שהוא אמר שהוא לא הולך להתחתן אי פעם.
"סליחה?" סיננתי וזעם עבר בי. היא חושבת שאני רדפתי אחריי נירו? בחלומות שלו.
"זאת אומרת, אני לא מאשימה אותך, הוא ממש טוב במיטה." היא אמרה וגרמה לעיניי לפעור. מה לעזאזל? היא הייתה סטוץ שלו? אלוהים, אני לא רוצה לדעת עם כמה בנות הוא שכב.
"אם את לא רוצה שידעו שנירו חילל אותך כדי שתעופי לי מהעיניים." לפי מה ששמעתי, אסור לבנות המאפיה לשכב עם בנים לפני החתונה כי אם הן עושות את זה הן נחשבות "מחוללות" ואף אחד לא יקח אותן. זה היה טיפשי. היא העבירה עליי מבט זועף והלכה וכל שאר הבנות הלכו אחריה. תודה לאל, אלוהים. חשבתי שלא אוכל להפטר מהן בחיים. סימנתי למלצר להביא לי משהו לשתות ולאחר כמה שניות הוא הגיע עם כוס שמפניה. נחמד. לגמתי מהמשקה שלי ולקחתי אנחה כשראיתי את נירו מתקרב לכיוון שלי.
הוא עמד מולי והייתי צריכה להרים את ראשי כדי להסתכל על עיניו. הוא לבוש בחליפה שחורה קלאסית כמו כל הגברים ואוחז כוס עם משקה שאני לא מצליחה לזהות. "יפה לך קנאה." הוא גיחך. "רק תזכרי שזו את שחוזרת איתי הביתה לא היא." הוא אמר והביט בעיניי. למה המשפט הזה מחמם לי את הלב?
YOU ARE READING
חטאים סוערים
Romanceהסיפור הוא הסיפור השני מסדרת "חטאים גדולים" טרופים: אישה חזקה, משונאים לאוהבים, נישואים בכפייה, האח של החברה הכי טובה, מאפיה. מומלץ לקרוא את הסיפור "חטאים נזכרים" לפני, אך לא חובה. הסיפור יכול להכיל אלימות ודברים מיניים. מקווה שתהנו 🤍 הספר מוקדש לכ...
