נירו
גיחכתי בעקבות ההכחשה שעברה בול. היא אפילו לא קונה את השקר של עצמה. "למען האמת, כן. אני חושב שהיית שוכבת איתי אם לא היית שיכורה." סיננתי.
יכולתי לראות שהיא לא הייתה שיכורה. היום הזה שינה הכל, היום הזה היה מקועקע אליי. והלוואי שגם היא יום אחד.
"אתה טועה." פניה נשארו אדישות, היא אמרה שהיא לא רוצה לשחק במשחק הזה יותר, אבל היא זו שמובילה אותו. אי אפשר לצאת מהמשחק הרגע, ברגע שנכנסים אליו הופכים להיות כבולים אליו.
פניה התחילו להסמיק., לא, זה לא היה הקור, זה הייתי אני. "הפנים שלך אומרות לי אחרת." היא ישרה אליי את מבטה, מראה לי שהיא לא הולכת לשגת לאחור. היא לא מוותרת, היא לעולם לא תוותר ראשונה, אף אחד מאיתנו לא.
"אני עייפה." היא תירצה, ול עקשנית יותר מידי, היא יכלה לשלוט בעצמה. יכולתי לקרוא אותה בלי שהיא תשים לב אפילו.
"המיטה שלי נמצאת ממש בתוך הבית הזה." אמרתי והצבעתי אל דלת הבית, ידעתי שהיא רוצה להיכנס. היא פשוט לא רצתה להוריד לעצמה מהאגו הנפוח.
אם הייתי בסיטואציה שלה, הייתי מתנהג בדיוק אותו הדבר, ואם מישהו אומר שהם לא, הם שקרנים.
היא אפילו לא הפנתה את מבטה אל הדלת. היא המשיכה לנעוץ בי את מבטה. "אני לא ישנה איתך באותה המיטה." נאנחה ושילבה את ידיה על החזה.
"אני אשן בחדר אחר." ויתרתי מפני שאני יודע שהיא לא תשחרר עד שהיא תקבל את מה שהיא רוצה, אם זה גרם לה להרגיש יותר טוב, אני אשן בחדר אורחים. בנתיים.
היא כנראה פחדה שאני אנסה לעשות משהו, אני לא כזה, אני לעולם לא יהיה כזה. הבטחתי את זה לעצמי כשהייתי קטן. לעולם לא ההפוך להיות כמו אבי.
ואם לא הרגע הזה, כנראה שהייתי שוכח ממנו לגמרי, אני צריך להתחיל לטפל בו, למרות שהוא כבר גוסס במרתף באופן איטי, בדיוק מה שמגיע לו. הוא יכול לצרוח לעזרה, אבל אף אחד לא יכול לשמוע אותו ולבוא לעזור לו. בדיוק כמו שהיא לא יכלה.
הבטחתי לנקום בשמה, כשהיא נעלמה מידיי נאבדתי.
נירו של פעם לא הולך לחזור בקרוב, אני לא חושב שהוא עלול לחזור בכלל.
היא כיוונה אליי הינון קטן שמסמן שהיא מסכימה, לגור איתה הולך להיות קשה. לרוע שמחתה, אהבתי אתגרים, או שהם אהבו אותי. התקדמתי אל הדלת ופתחתי אותה לרווחה שלושה מנקים הופיעו מולנו וול נכנסה לחשה לאחת מהם משהו באוזן, המשרת הנן לעברה והלך אחריה. מה לעזאזל?
גיחכתי בכעס כשראיתי אותה עולה איתו במדרגות. "אתה מפוטר." קראתי למשרת והוא הסתובב עם מבט מבולבל, הוא היה חכם, לא שאל שאלות. הוא הוריד את הסינר וירד במורד המדרגות, הגיש לאחת המשרתות את הסינר שלו ויצא מהדלת. "כל המשרתים הזכרים מפוטרים."
ול עמדה במדרגות עם פה פעור. "מה לא בסדר איתך?" היא קראה היד שלה נשענה על המעקה, והיא הביטה בי בזעם.
YOU ARE READING
חטאים סוערים
Romanceהסיפור הוא הסיפור השני מסדרת "חטאים גדולים" טרופים: אישה חזקה, משונאים לאוהבים, נישואים בכפייה, האח של החברה הכי טובה, מאפיה. מומלץ לקרוא את הסיפור "חטאים נזכרים" לפני, אך לא חובה. הסיפור יכול להכיל אלימות ודברים מיניים. מקווה שתהנו 🤍 הספר מוקדש לכ...
