ול
זה הולך להיות זיכרון נוראי עוד מעט.
זה הולך להיות זיכרון נוראי עוד מעט.
זה הולך להיות זיכרון נוראי עוד מעט.
אז למה אני מרגישה כל-כך רע עם עצמי? הוא שיקר למאפיה בשבילי בגלל שבגדתי, מה שהופך אותו לבוגד גם. הוא הקריב בשבילי, לעזאזל.
הייתי צריכה להרגיש חמלה בשבילו, כל דבר, אבל כל מה שהרגשתי היו יחסי אהבה שנאה, מצאתי מלא סיבות לאהוב אותו, אבל אז הסתכלתי על הסיבות לשנוא אותו והעדפתי לשנוא, כי ידעתי שאם אני אבחר לאהוב אותו אני רק אפגע.
בסופו של יום, אני הייתי בובה, הוא לא התחתן איתי כי הוא רצה אותי, הוא התחתן איתי כי הוא היה צריך עוד משפחת מאפיה לצידו, אני הייתי פשוט מתנה לצד זה.
הוא השתמש בי, שיחק בי, עכשיו תורי לשחק את המשחק, אם הוא יכול למצוא אותי.
משחק חדש, חוקים חדשים, ואין אף אחד בבית שיעצור אותי. נירו נסע לאלוהים יודע איפה, קלרה יצאה לחופשה למשך יומיים, לכל שאר המשרתות לא אכפת אם אמות או אחיה, והן טיפשות, אוכל לחמוק מהן בקלות, השומרים שהיו בכניסה היו הבעיה היחידה.
נירו הביא להם הוראות מדויקות, הוא לא סומך עליי, ידעתי את זה. אבל איך בדיוק אני אחמוק בלי שהם ישימו לב אליי? שמעתי התראה מהטלפון שלי ונזכרתי במדליין, שחכתי לחזור אליה.
הרמתי את הטלפון מהמיטה שלי, חייגתי למדליין, הצמדתי את הטלפון לאוזן שלי וחיכיתי שהיא תענה.
השיחה נענתה לאחר שתי צילצולים בודדים. "חשבתי כבר שאת נעלמת לי שוב." קולה נשמע מבעד לטלפון. אלוהים זה גרם לי לחייך, התגעגעתי לשמוע את הקול שלה במשך כל היום, גם אם זה אומר לשמוע אותה מתלוננת עשרים וארבע שבע.
"אני לא אעלם שוב, אם תעזרי לי במשהו קטן." קמתי מהמיטה שלי, חיפשתי את הנעליים, הייתי חייבת לעוף מכאן כמה שיותר מהר.
השקט שנמשך לכמה שניות סיפר לי שהיא מבינה לאן אני חותרת. "איך אני יכולה לעזור?" פיזית, היא לא יכולה לעזור, איו סיכוי שהיא הייתה מגיעה לכאן כל-כך מהר, היא בנוי יורק ואני בסן דייגו.
"חבר שלך גאון מחשבים לא?" לא רציתי לבקש את עזרתו של ניק, אבל נראה שלא נותרה לי ברירה.
"כן, אבל הוא בחיים לא יסכים לזה." היא נאנחה, "הוא מימלא בטוח שנירו שונא אותו."
"נירו בהחלט שונא אותו." גיחכתי, אך לא נדמה לי שמדליין אהבה את זה כל-כך. "סליחה, אני חייבת לעוף מפה פשוט. תגידי לו שזו מתיחה מפגרת שהיינו נוהגות לעשות פעם בחודש." אמרתי, ניק היה הכרטיס יצאה היחיד שלי.
קול לא נשמע מהצד השני למשך כמה שניות, וזה גרם לי לחשוב שמדליין לא תעזור לי, לעזאזל. "מה את צריכה שהוא יעשה?" יש!
"שישבש את המערכת אבטחה באחוזת פולופ, ככה שזה ישיג את הצומת לב של המאבטחים וכך אני אוכל לחמוק כמה שיותר מהר."
"לעזאזל ול, אחוזת פולופ? את בפאקינג סן דייגו?" היא סיננה, כן אני יודעת כמה המצב גרוע.
"לצערי."
YOU ARE READING
חטאים סוערים
Romanceהסיפור הוא הסיפור השני מסדרת "חטאים גדולים" טרופים: אישה חזקה, משונאים לאוהבים, נישואים בכפייה, האח של החברה הכי טובה, מאפיה. מומלץ לקרוא את הסיפור "חטאים נזכרים" לפני, אך לא חובה. הסיפור יכול להכיל אלימות ודברים מיניים. מקווה שתהנו 🤍 הספר מוקדש לכ...
