נירו
עברו שש עשרה שעות, שש עשרה שעות שאני משתגע בהן, שאני לא יכול לראות מה איתה, אם היא בסדר, למרות שהיא פגעה בי עדיין היה לי אכפת, לא ידעתי איך להעביר את המועקה הזו, היא הייתה תקועה בתוכי, לא משנה כמה ניסיתי לא לחשוב עליה, כל דבר הזכיר אותה, העצים שהקיפו את ביתי, המיטה שלי, המשרד שלי שהיינו נועלים את עצמנו שם ומדברים במשך שעות, אהבתי לשמוע את הקול שלה, אהבתי לשמוע כל דבר שיצא מהפה שלה, גם אם הוא נועד לפגוע בי. לפתע פאולו העוזר האישי שלי פרץ למשרד שלי בלי לדפוק לפני, לעזאזל איתו, אני לא במצב רוח. הוא התקדם לעברי אך פתחתי את פי ועצרתי בעדו. "תחזור אחורה, והפעם תדפוק לפני." הנחתי את הניירת שהייתי בידי על השולחן באופן מסודר, שנאתי את הבלגן, עשה יותר מידי כאב ראש.
הוא היה נראה מיואש אך עדיין עשה כדבריי, לאחר כמה שניות נשמעו שלוש דפיקות על הדלת. "תכנס." הוא פתח את הדלת ונכנס, הזיז את הכיסא וישב מולי.
"קיבלת הזמנה מגיסך." הוא הניח מעטפה מולי, הרמתי אותה, חתימת משפחת סלבטורה נחתה עליה.
הוא העביר את ידו בשיערו. "חגיגת פתיחת המסעדה החדשה שלהם, הם הזמינו גם את הגוליאנים." ההבנה נחתה בי, הם מנסים לעשות שלום לאחר מה שקרה בארוחה הזו? יש להם מזל שדנטה לא הגיב, הוא כנראה היה הורג אותם במקום, יותר נכון, הוא היה הורג את אלדו, הוא לא היה מעז לגעת באדריאנה.
"מתי זה?" שאלתי, הנחתי את המעטפה בצד, לא היה צורך לפתוח אותה כשיש לפאולו את כל המידע.
"בעוד שבועיים." הוא התרווח בכיסאו והסתכל בשעון שלו וקם לפתע, חשבתי שיש לו עוד משהו להגיד.
"לאן?" לא זכור לי שאמרתי לו ללכת לאנשהו עכשיו.
"להביא את אישתך." גיכחתי, לא נתתי לאף אחד לקחת את ול, לא רציתי שהם יבלו איתה באותו רכב במשך זמן רב, המחשבה גרמה לי לרצות להרוג את פאולו, אבל הייתי צריך אותו כדי לטפל בדברים שאני לא מחבב.
"לא ביקשתי ממך לעשות את זה." אמרתי ביובש, קמתי מכיסאי, יש לי עוד כמה דברים לעבור עליהם, אבל הם יכולים לחכות.
התקדמתי לדלת ויצאתי ממנה, פאולו הלך לצידי. "אתה מתנהג מוזר." קבע, כן, אני מתנהג מוזר כי גליתי לפני פחות מארבעים ושמונה שעות שול שיקרה לגבי האהבה שלה כלפיי.
"יש לי הרבה דברים לטפל בהם."
"תמיד יש לך דברים לטפל בהם, משהו בקול שלך שונה."
"הפכת להיות פסיכולוג, פאולו?"
"אני רק מזכיר לך, חוץ מעובד שלך אני גם חבר טוב, למרות שאני יודע שקשה ללב הקר שלך לקבל את זה." הוא טפח על השכם שלי, העברתי את מבטי עליו, כן, הוא הפך לחבר טוב ממזמן, אבל הבושה אוכלת אותי מבפנים, אסור שאף אחד יגלה על מה שקרה.
YOU ARE READING
חטאים סוערים
Romanceהסיפור הוא הסיפור השני מסדרת "חטאים גדולים" טרופים: אישה חזקה, משונאים לאוהבים, נישואים בכפייה, האח של החברה הכי טובה, מאפיה. מומלץ לקרוא את הסיפור "חטאים נזכרים" לפני, אך לא חובה. הסיפור יכול להכיל אלימות ודברים מיניים. מקווה שתהנו 🤍 הספר מוקדש לכ...
