חטאים סוערים

פרק 24

נירו

התקדמתי אל הקבלת פנים, מתנהג כאילו אחותי לא בכתה את נשמתה כרגע, הגיע הזמן להשים את המסכה על הפנים, כמו שכל האנשים בסביבתי עושים.
לכל אחד היה סיפור מהעבר שלו, פשוט היו אנשים שלא שיתפו אף אחד בסיפור שלהם. לכל סיפור יש משמעות, רגש, וצלקות, בסיפור שלי יש במיוחד צלקות.
יש אנשים שחוו את הסיפור שלהם לבד, יש כאלה שהמשפחה שלהם הייתה מעורבת בהם, או חברים, או כל אדם אחר. לכל אחד היה כוונה משלו.
אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים, אך כל אחד שומע את זה בצורה שונה, כל אחד רואה את זה מהנקודת מבט שלו, ואי אפשר לשנות נקודת מבט של מישהו אחר ועדיף שלא, אם הם בחרו לראות ככה את העולם כנראה יש סיבה מאחורי זה.
דנטה ודיימון עומדים לצידי, מכבדים את כל מי שעובר לידם, לוחצים להם ידיים, הם המחליפים של אבא שלהם, יותר נכון דנטה הוא המחליף. הקאפו החדש של וושינגטון. מעניין כמה זמן זה הולך לשרוד.

דנטה ישיר אליי את מבטו. "החופה בעוד עשרים דקות, לך אני כבר אטפל בדברים פה." התסכלתי בשעון יד שלי, לא ראיתי את ול מאז הצהריים, אני מקווה מאוד שהיא לא הורידה את הג'קט שלי ממנה לאחר שהלכתי.

"היי! ראש גדול, זוכר אותי?" הבלונדינית המצחקקת תפסה את צומת ליבי, אחות של ניק, כמובן.

התקדמתי לעברה, מבטה עדיין היה משועשע, לעזאזל היא באמת גרסה של ניק באישה. "איפה אחיך?" הוא עדיין לא החזיר לי תשובות, לוקח לו יותר מידי זמן, והזמן הזה חשוב מידי, הוא היה קשור לול.
לא יכולתי לתת לאלייזה להרוס לול את החיים, כשהיא תראה את הסרטון הזה היא לא תצליח להראות את הפנים שלה לעזאזל. אדריאנה אף פעם לא תסלח לה.

"בבר." היא ענתה, הלכתי לעברו ושמעתי את קולה מתעופף ברקע שוב. "היי! צפיתי שתבדר אותי!" היא באמת כל-כך משועממת שהיא חיפשה למי להציק?

"לך יש פרצוף תחת." ניק לגם מהמשקה שלו והניח אותו על הבר לאחר מכן. "ולפני שתשאל, לא, לא מצאתי את זה. יש לי מספיק חרא משל עצמי לדאוג לגביו." הוא הרים את הכוס שלו שוב ושתה את כל התכולה, מרוקן את כל הכוס.

"לא אכפת לי מהחרא שלך, תדאג למצוא את זה."

"תודה, דרך אגב, שמעתי מה עשית בשביל מדליין." הוא שינה נושא. אם הוא מדבר על השומרי ראש בהסוואה הוא צריך להודות לול, לא לי.

"תוכל להודות לי בזה שתמצא את הסרטון המזויין." לא הייתה לי סבלנות, והוא היה שיכור, פאקינג זמן לא טוב להיות שיכור בו.

הוא הרים את ידו כדי לתפוס את צומת ליבו של המלצר, הוא הצביע לו על הכוס והמלצר מילא לו אותה מחדש. "אני בדרך לזה." הוא הרים את הכוס וחטפתי אותה מהיד שלו.

הוא הסתובב אליי כועס. "זה שלי גבר, תקח לך אחד משל עצמך." הוא ניסה לחטוף את הכוס בחזרה אך התחת השיכור שלו בקושי הצליח לזוז.