פרק 53

68 6 1
                                    

ול

התעוררתי בבוקר להרגשה חמימה בבטני, פקחתי את עיניי וראיתי את ידו של נירו הער על בטני, הכעס בער בי, אבל לא רציתי לאבד את החמימות שלו. הוא הפנה אליי את עיניו החומות, הטלפון נשמט מידו. "בוקר טוב." אמר לי, לאחר ויכוח אין סופי אתמול לגבי איפה אני אשן, בסוף הגעתי למיטה של נירו באמצע הלילה, לא יכולתי להרדם. המחשבות לא נתנו לי, כל פעם שעצמתי את עיניי ראיתי אותו נוגע בי, שוב.

הזזתי את שיערי המבולגן הצידה, "בוקר." הדקתי את שפתיי וקמתי מהמיטה, בדיוק שחשבתי שאני עומדת להתחמק ממנו מבטי נקלע אליו כשהרמתי את ראשי.
"זוז לי מהדרך."

"אזוז כשתגידי לי שאת בסדר." התעקש.

"גם אם אגיד את זה, זה לא אומר שזה נכון ואתה יודע את זה." פלטתי מפי במהירות, עקפתי אותו, לא רציתי לנהל איתו שיחה כי ידעתי שזה יגרום לי לבכות.
הוא הסתובב אליי וראיתי מצד עיניי את מבטו העצבני, הוא ניסה לשלוט בעצמו בשבילי, ידעתי את זה, אבל לא ארד על הברכיים בשבילו רק מפני שבחר לעשות את זה בשבילי.

הוא פתח את פיו באיטיות. "אני אוהב אותך, את יודעת?" המילים שלו מילאו את ליבי.

המילים נבלעו בפי. "גם אני אותך." לחשתי.

הוא הנהן לעברי במהירות, לא יכולתי להסתכל עליו עוד, נשכתי את שפתיי בחוזקה כדי לשחרר את כעסי ומיהרתי אל דלת החדר. לפתע נקלעתי בבלייר העומדת בכניסת הבית, למה נירו אף פעם לא מודיע לי כשהם מגיעים?

ירדתי במהירות במורד המדרגות, לעזאזל, אני לבושה בפיג'מה. חיוך נמרח על פניה כשהיא הרימה את ראשה אליי, הדבקתי בה חיבוק עמוק. "שלום גם לך, יפה." צחוקה הרעיד את בטני, ראיתי מצד עיניי את דנטה עומד בצד עם פרצוף אדיש, אלוהים, הוא יותר גרוע מנירו.

ניתקתי את החיבוק בנינו והסתכלתי עליה עם חיוך, "תחושת הבטן שלי אומרת לי שאת אוהבת את גיסתך יותר מאשר את אחיך." דנטה זקף את גבתו.

"אולי כדי שתתחיל להקשיב לה." הוא כבד ראש.

"אוי דרדסבא, תפסיק להיות כזה קנאי." משהו שהצחיק אותי לגבי בלייר, כשהיא קיללה, למרות שזה לא קרה לרוב, היא קיללה בשמות של דרדסים.

"תפסיק להגיע לכאן בלי להודיע מראש." קולו של נירו אמר מאחורי, הסתובבתי אליו בחיוך, בלייר ודנטה לא יודעים מה קרה, בתקווה ודיימון לא סיפר, כדי שנמשיך עם ההצגה. "אני צריך להתכונן לסבל." ניצוץ הומור הופיע בעיניו וגרם לי לגחך קלות.

"רציתי לראות שאחותי בסדר, בעקבות מה שקרה." הוא אמר בחצי חיוך, החיוך נעלם מפרצופי במהירות, הוא יודע, אם הוא יודע כולם יודעים, אלוהים.
בלעתי את רוקי בלחץ, בלייר הכתה את דנטה בכתפו בזעם, יופי, כמה מדהים, כולם יודעים.

חטאים סועריםWhere stories live. Discover now