טים פקח את עיניו, ראשו כאב והוא נאנח לעצמו כשהתרומם לישיבה, מסתכל על החדר שלו וחושב לעצמו איך לעזאזל הוא הגיע לכאן- לפחות עד שנזכר במה שקרה בלילה והוא נאנח עוד יותר, "לא הייתי צריך לשתות" הוא מלמל לעצמו לפני שהתרומם מהמיטה, נכנס להתקלח ולצחצח שיניים, מסתכל בייאוש על ההיקים שקישטו את צד צווארו.
היום יש לו יום חופש מלימודים ועבודה וכל מה שהוא רוצה לעשות זה כלום ושום דבר.
---
"מממ" הוא מלמל לטלפון כשאליסון התקשרה אליו, "איך אתה מרגיש?" היא שאלה, יושבת ביחד עם אביגייל בסלון ביתן, צופות בטלוויזיה, "כואב קצת הראש" הוא אמר, מכין לעצמו ארוחת בוקר, "שתית הרבה אתמול" היא אמרה, "כן, אני יודע" טים השיב, "אתה זוכר מה קרה כשליאם לקח אותך הביתה?" היא ביררה, "שכבנו" הוא אמר והיא גיחכה קלות, "הגיוני ביותר" היא השיבה והוא נאנח, "לעזאזל, אני צריך להתרחק מאלכוהול" הוא אמר, "ומליאם אתה לא מתכוון להתרחק?" היא שאלה בסקרנות ואביגייל הביטה עליה בשאלה, "לא" הוא אמר, "הלוואי ויכולתי" הוא הוסיף לפני שנאנח ושם את החביתה המוכנה על הצלחת ביחד עם סלט הירקות לפני שהלך וישב בשולחן האוכל.
"קשה לך בלעדיו, אה?" היא שאלה בחיוך, "קשה לי בלעדי הגוף שלו יותר נכון" הוא תיקן והיא נאנחה וליטפה את שיערה הורוד של אהובתה, "הגוף שלו עדיין זה הוא" היא אמרה והוא הנהן לעצמו, "נכון" הוא לחש, "אבל זה לא שאני מרגיש אליו משהו" הוא הוסיף, "חוץ משנאה" היא מלמלה בהשתובבות והוא צחקק, "הגבול שבין שנאה לאי שנאה הוא נורא דק בנינו" הוא אמר, "לאי שנאה אתה מתכוון לאהבה?" אליסון שאלה ואז הוא צחק בקול, "ממש לא" הוא אמר, ממשיך לצחוק על השאלה הטיפשית.
"יום אחד עוד תתאהב בו" אביגייל אמרה לטלפון, לא באמת שומעת את מה שהוא אומר, אבל היא מצאה לנכון להגיד את זה, "מה שתגידי" הוא מלמל ואליסון צחקקה, "מה שתגידי" היא אמרה לאחרת, אומרת לה את מה שטים אמר, "אני בשוק מזה שליאם עדיין שורד אותך" ירוקת העיניים אמרה בציניות, "כנראה שהגוף שלי מספיק שווה בשביל שהוא ישרוד את כל היחס שלי אליו" הוא אמר בחיוך והתחיל לאכול בזמן שאליסון אמרה לה את מה שאמר והוא שמע את אביגייל צוחקת ברקע, מה שגרם לו לגחך.
"וכנראה שהגוף שלו מספיק שווה בשביל שאתה תשרוד את היחס שלו אלייך" אליסון אמרה וטים הנהן לעצמו, "את לא טועה" הוא אמר לה, "למרות שלחלוטין הייתי מחליף אותו בגוף של ראיין" הוא אמר ברצינות והיא נאנחה, "לצערך הגוף הזה כבר תפוס" שחורת העיניים השיבה וכחול העיניים הניח את המזלג בחזרה לשולחן, מאבד את התיאבון באחת, "הוא תפוס יותר מדי חזק שאני כבר לא מאמין שהוא אי פעם ישתחרר" הוא מלמל בעצבות ואליסון הביטה בעצב על אביגייל- גורמת לה להבין שטים אמר משהו עצוב ככל הנראה בהקשר על ראיין וקריסטין.
"היא זכתה, היא אפילו לא יודעת עד כמה" טים אמר ברצינות, "אני בטוחה שהיא אוהבת את ראיין כמו שצריך" אליסון השיבה, "אני יודע, וזה מה שהכי מכאיב לי, היא באמת אוהבת אותו, היא באמת מעריכה אותו וחושבת עליו, אני לא יכול לשנוא אותה באמת, אני לא יכול לאחל לו להכיר מישהי אחרת, היא כל כך טובה בשבילו שאני כלום לעומתה" טים אמר, "אתה לא כלום לעומתה, אתה החבר הכי טוב של ראיין, אתה מכיר אותו מלא שנים והוא אוהב אותך כמו אח" שחורת השיער אמרה, מרגישה את כף ידה החמימה של אביגייל שהחלה ללטף בעדינות את שיערה הגלי, "אני לא רוצה שהוא יאהב אותי כמו אח, אני רוצה שהוא יאהב אותי כבן זוג" הוא אמר ברצינות ואליסון נאנחה, "אבל אתה יודע שזה לא אפשרי" היא לחשה לטלפון, "אני יודע, אבל אני לא יכול לשחרר, לפחות לא עכשיו" הוא אמר והיא הנהנה, "אני יודעת, אי אפשר לשלוט באהבה" היא השיבה והוא התרומם משולחן האוכל, זורק את מה שנשאר לו בצלחת לפני ששטף את הכלים המלוכלכים.
YOU ARE READING
אהבה שנייה
Romanceטים הוא סטודנט צעיר בן 23 ובין היתר הוא גם עובד בתור מלצר במסעדה של חבר ילדותו הטוב- ראיין. טים הכיר את ראיין מגיל צעיר, ואת האמת שהוא מאוהב בו עמוקות, הבעיה הגדולה היא שטים בתוך הארון- עמוק בתוכו. הוא אוהב את חברו הטוב אהבה חד צדדית כואבת במיוחד, ש...
