השקט הזה, השקט החלש הזה כמעט וניסר את תנוכי אוזניו של ליאם כשהמחשבות רצו בראשו, הוא שנא את זה, את הכל הוא שנא, גם להתוודות על הרגשות שלו לא הולך לו כמו שצריך, גם מילות האהבה הכנות שלו לא הגיעו לטים כמו שהוא רצה, כנראה שהוא היה צריך לתת לטים להיפגע מראיין, כנראה שהוא היה צריך לתת לראיין את טים, טים לא רוצה אותו גם ככה, הוא כנראה גם לעולם לא ירצה.
-
ליאם התרומם מהסלון, מבלגן את שיערו בעצבנות לפני שהוא הלך אל המטבח, מסתכל עליו בשקט לפני שהוא גיחך לעצמו, מחליט להתפרק בכך שהוא זרק את כל מצרכי האוכל לפח, אין לו גם ככה למה להמתין לטים, הוא לא יבשל לו יותר.
---
"ליאם" אביגייל ענתה במהירות לטלפון, נרגשת ומודאגת לדבר עם חברה הטוב, במיוחד כשהיא יודעת מה קרה, אחרי הכל טים התקשר לאליסון וסיפר לה הכל ושחורת השיער עזבה את הבית במרץ בשביל להיות בחברתו של שבור הלב.
"את יודעת מה קרה, נכון?" ליאם מלמל בלחש, "כן אני יודעת" ורודת השיער מלמלה בעצבות, "הוא לא מאמין, נכון?" ליאם שאל, "הוא לא מאמין שמה?" אביגייל שאלה בחזרה, "שאני אוהב אותו" ליאם אמר וירוקת העיניים השתתקה לשנייה, "הוא בסוף יאמין" היא השיבה, "רוצה שאבוא?" היא הוסיפה, "לא" ליאם השיב אבל למרות זאת אביגייל מצאה את עצמה מתארגנת, היא הכירה את ליאם, הוא לא אחד שמראה רגשות, אבל היא יכלה לקרוא אותו רוב הזמן, וכרגע היא יודעת שהוא צריך מישהו לצידו.
---
"הוא לא שונא אותך, תפסיק לחשוב ככה" אליסון אמרה, מחבקת את טים על המיטה בזמן שהוא בכה לה, "הוא כן, בגלל זה הוא לא בא" טים הוסיף, מודאג מראיין, "ו-וליאם..." הוא מלמל, ואליסון הקשיבה לו ברצון, "ליאם..." הוא הוסיף לפני שפרץ עוד בבכי והאחרת לא ידעה בדיוק למה הוא בוכה, כי ליאם מנע ממנו לראות את ראיין? או כי ליאם אמר לו את הרגשות שלו?
"ה-הוא אמר שאני פתטי" טים מלמל, מנסה להירגע ללא הצלחה, "ה-הוא...אני לא מאמין שהוא אוהב אותי" הוא הוסיף, "זה לא הגיוני" טים המשיך למלמל ואליסון נאנחה, מלטפת את שיערו השחור של כחול העיניים, "למה זה לא הגיוני?" היא אמרה, נושקת לראשו, "זה הגיוני מאוד" היא הוסיפה והוא הניע את ראשו לשלילה, "הוא סתם אמר את זה, ה-הוא אמר את זה בשביל להעליב אותי, הוא רוצה לזלזל בי" טים מלמל.
"א-אבל" הוא אמר והתרחק מאליסון, מסתכל עליה בעיניים דומעות, "א-אבל זה הפך אותי למבולבל יותר" הוא אמר, "אהבתי את זה, אהבתי לשמוע אותו אומר את זה" טים מלמל, מנגב את עיניו ואליסון המשיכה להביט עליו בשתיקה, "הבטן שלי התהפכה, ו-והלב שלי...הלב שלי הפסיק לפעום" כחול העיניים אמר בכנות, מניח את ידו הימנית על לוח החזה שלו, "אתה אוהב את ליאם?" אליסון שאלה לפתע וטים שתק, מנסה לחשוב, "ל-לא" הוא אמר לבסוף, "אני לא חושב" הוא תיקן, "אז למה אתה מרגיש את כל זה?" היא שאלה בחיוך, מנגבת לו את הדמעות שעוד המשיכו לרדת והוא הרים את כתפיו בחוסר ידע.
-
"ע-עשינו את זה בלי קונדום" טים לחש, מפתיע את אליסון, את זה הוא לא סיפר לה עדיין, "באמת?" היא שאלה בהפתעה והוא הנהן, "הוא הפתיע אותי, לא ציפיתי לזה" הוא אמר, "א-אבל כשהוא היה בתוכי והרגשתי אותו, לא יכולתי להתנגד, ז-זה היה כל כך שונה מכל הפעמים האחרות שלנו" טים מלמל, לא מתבייש להגיד את הפרטים לאליסון, ואליסון לא התביישה גם כן, מקשיבה לטים בסקרנות.
"אהבת את זה?" היא שאלה והוא הנהן, "מאוד, וזה מפחיד אותי" טים השיב, חושב לרגע, מסתכל על אליסון ומתלבט אם להמשיך לספר לה עוד פרטים, "מה?" הנשית שאלה לבסוף, שמה לב להבעות פנים של טים, יודעת שהוא מתלבט עם עצמו.
"ה-הוא ג-גמר בתוכי" טים לחש ואליסון פערה את עיניה, "ברצינות?" היא שאלה וטים רק הנהן, "הרגשתי פרפרים בבטן, ל-לא שלטתי בעצמי, רציתי עוד ממנו באותו הרגע" טים מלמל, מספר לחברתו הטובה על הרגשות המשונים שחווה, "לא נגעלת מזה?" היא שאלה והוא הניע את ראשו לשלילה, "לא, אהבתי את זה יותר ממה שהייתי צריך לאהוב" הוא לחש בכנות והיא חייכה וחזרה לחבק אותו, "ביום שתבין את הרגשות שלך, זה יהיה היום המאושר בחייך" היא אמרה בחיוך וטים לא הבין, הוא הרי יודע מה הרגשות שלו, הוא לא אוהב את ליאם, הוא כן אוהב את ראיין- לפחות בזה הוא מאמין.
"אני מבין את הרגשות שלי, אני אוהב את ראיין" טים לחש ואליסון צחקקה, "אולי, ואולי כבר לא" היא השיבה וטים כיווץ את גבותיו בבלבול, "אני אוהב אותו, באמת" הוא אמר בכאב ואליסון נאנחה, אולי הוא באמת אוהב את ראיין אחרי הכל, לא משנה מה קרה.
"יש עוד רגשות שאתה צריך לגלות, אבל כרגע עדיף לא לחשוב על זה יותר מדי" אליסון אמרה, טופחת על גבו של חברה, "כרגע צריך להירגע ולחשוב חיובי, מחר נלך ללמוד ואחר כך תעבוד ותדבר עם ראיין, תשאל אותו מה שלום קריסטין ואולי תציע לו להיפגש איתך בקרוב שוב" שחורת השיער אמרה, אומנם היא רוצה את טובתו של ליאם גם כן, אבל נכון לעכשיו היא רוצה שטים יהיה זה שירגיש טוב, אחרי הכל הוא החבר הקרוב שלה, אביגייל כבר תדע לדאוג לליאם.
---
"מה את עושה כאן?" ליאם שאל כשפתח את הדלת וראה את איביגייל, "באתי לתמוך בחבר שלי" ורודת השיער אמרה, דוחפת את ליאם ונכנסת פנימה ללא רשות אל ביתו, "אתה חושב שאם תגיד לי לא לבוא, אז אני באמת לא אבוא?" היא שאלה בחיוך, מתיישבת על הסלון, מסתכלת על ליאם שהביט עליה ונאנח, "בוא, שב לידי" היא אמרה וירוק העיניים נאנח שוב לפני שהלך אליה, מתיישב לצידה.
"אז לא הצלחת להחזיק את עצמך ושכבת איתו" אביגייל מלמלה וליאם שתק, נושם עמוק, "ראיין היה שם" ליאם מלמל, לא מחכה או מתמהמה, אומר את האמת, "מה?" אביגייל שאלה בחוסר הבנה, "למה אתה מתכוון? ראיין הרי הבריז לטים בגלל קריסטין" אביגייל השיבה וליאם הניע את ראשו לשלילה, מבלבל את חברתו הטובה עוד יותר, "הוא הגיע וראה את הכל, הדלת של הבית הייתה פתוחה והוא הסתכל" ליאם אמר ואביגייל השתנקה בהפתעה, "מ-מה?" היא שאלה, כמעט צועקת, לא מאמינה למה שהיא שומעת.
YOU ARE READING
אהבה שנייה
Romanceטים הוא סטודנט צעיר בן 23 ובין היתר הוא גם עובד בתור מלצר במסעדה של חבר ילדותו הטוב- ראיין. טים הכיר את ראיין מגיל צעיר, ואת האמת שהוא מאוהב בו עמוקות, הבעיה הגדולה היא שטים בתוך הארון- עמוק בתוכו. הוא אוהב את חברו הטוב אהבה חד צדדית כואבת במיוחד, ש...
