טים הסתובב בשנתו, מלטף את המיטה הריקה לפני שהוא פקח את עיניו, אליסון לא ישנה שם. הוא פיהק ארוכות והתמתח בחוזקה לפני שהתיישב באיטיות על המיטה, מגרד את שיערו השחור לפני שהוא שלח את ידו לשידה שבצד המיטה, מוציא מהמגירה שבה את סיכות השיער שליאם קנה לו, מרים איתם את הפוני שלו מעלה. קם מהמיטה.
הוא סרק בבלבול את הדירה, מחפש את אליסון. עיניו נפלו על השולחן שהיה מונח עליו פתק, 'אני בסידורים, אחזור בצהריים. אוהבת מלא, אליסון. נ.ב חסר לך שאתה מדבר עם ליאם כשאני לא נמצאת!'. טים גיחך, מלטף את הפתק לפני שהוא לקח אותו לחדר, מכניס את הפתק למגירה בשידה. מזכרת.
הוא פיהק שוב לפני שנכנס להתקלח, מחליט להתעורר ולבשל לעצמו כמה מאכלי בוקר שהוא רוצה לבצע במסעדה העתידית שלו.
----
"צריך להוסיף עוד משהו?" ליאם שאל, מסתכל על אליסון שעמדה לצידו וסרקה בעיניה את האולם המקושט. שניהם היו שם לבד, מסיימים את הכל, מתקנים את התקלות הקטנות, משפרים את התפאורה. "לא, זה מושלם ככה" היא השיבה בכנות, מנגבת דמעה אחת שלא הצליחה להישאר בעיניה המנצנצות. "את חושבת שהוא ישמח?" ליאם שאל והיא גיחכה, "זאת שאלה רטורית, נכון?" היא השיבה בשאלה וליאם חייך באנחה, מקווה שהכל ילך כמו שצריך.
"מחר אתם סוף סוף תראו אחד את השני" שחורת העיניים אמרה בחיוך מאושר וליאם הנהן אליה, "אני לא יכול לחכות כבר" הוא אמר בכנות מלאה, אין לו כבר סבלנות. סופר את הדקות.
"את רעבה?" ליאם שאל ואליסון הנהנה, "מאוד" היא ענתה, היא לא באמת זכתה לאכול ארוחת בוקר ועכשיו כבר 12 בצהריים.
"מה נאכל?" הוא שאל, "נקפוץ אולי למסעדה של ראיין וקריסטין?" ארוכת השיער הציעה וליאם חשב על זה לפני שהניע את ראשו לשלילה, "טים יכול להיות שם" הוא אמר ואליסון הביטה עליו בהפתעה, מצחקקת. "מה?" הוא שאל בחוסר הבנה, "אני מופתעת להבין שאתה זה שחשבת על זה ראשון, לא ציפיתי ממך לסרב לראות את טים" היא השיבה וליאם כחכח בגרונו, "לעזאזל איתך" ליאם מלמל חלושות כשהבין עד כמה שאליסון מצליחה להשפיע עליו עם התוכנית הזדונית שלה.
"יש את המסעדה של מגי" ליאם הציע לבסוף ואליסון הנהנה במרץ, הרבה זמן שלא יצא לה לאכול שם, כבר מתגעגעת למאכלים. "מעולה" ליאם אמר לפני שהוא עשה את דרכו אל דלת היציאה, אחריו אליסון הלכה, נועלים את הדלת.
---
"נו?" טים שאל את ראיין כשהוא הסתכל עליו אוכל את הפנקייק המלוח שהמציא היום מוקדם בבוקר. נמצא במטבח המסעדה של ראיין וקריסטין. "טעים~" ראיין זימר בחיוך וטים חייך באושר, לוקח מזלג וטועם שוב את המאכל. "אתה לא חושב שצריך להוסיף עוד קצת מלח?" טים בירר וראיין הניע את ראשו לשלילה, "גם ככה אנשים יבקשו תוספות מעל, מלוחות או מתוקות זה כבר יהיה עניין שלהם, עדיף לא להוסיף להם יותר מדי מליחות" ראיין אמר וטים חשב על זה והנהן, חברו הטוב צודק.
YOU ARE READING
אהבה שנייה
Romanceטים הוא סטודנט צעיר בן 23 ובין היתר הוא גם עובד בתור מלצר במסעדה של חבר ילדותו הטוב- ראיין. טים הכיר את ראיין מגיל צעיר, ואת האמת שהוא מאוהב בו עמוקות, הבעיה הגדולה היא שטים בתוך הארון- עמוק בתוכו. הוא אוהב את חברו הטוב אהבה חד צדדית כואבת במיוחד, ש...
