השעון המעורר של אליסון העיר את שני הישנים, "לעזאזל עם החיים שלי" טים מלמל במעט דיכאון ואליסון פקחה את עיניה, מכה את כתפו לפני שהתיישבה על המיטה, "שום לעזאזל ושום נעליים, תקום ותתארגן איתי לאוניברסיטה" שחורת השיער אמרה, מסתכלת על הגבר שפקח את עיניו גם כן, מסתכל עליה בשקט, "מה אני אעשה עם ראיין היום?" הוא שאל בדאגה, מתיישב גם הוא באיטיות על המיטה, פניו למול פניה הצחות של האחרת.
"תתנהג כרגיל, ותקבע איתו פגישה בפעם אחרת" היא אמרה וכחול העיניים חשב לעצמו, באמת כדאי לו לקבוע איתו פגישה ולהתוודות בפניו? מה עם ליאם? הוא עדיין מבולבל ממה שקרה אתמול, "אני כבר לא יודע" טים מלמל, יותר לעצמו, לפני שהתרומם מהמיטה, "אני אתקלח ראשון" הוא הוסיף לפני שיצא מהחדר, מאפשר לשחורת העיניים להיאנח לעצמה לפני שהיא שפשפה את פניה, "או שתקבע פגישה עם ליאם ותגיד לו שאתה מתחיל להרגיש אליו משהו?" היא מלמלה לעצמה, מקווה שיהיה טוב בין שני הגברים.
---
טים הביט על עצמו במראה שבמקלחת, הוא הסתכל עמוק בתוך עיניו הכחולות, "מה אתה חושב לעצמך?" הוא שאל את דמותו, "למה כואב לך כשאתה חושב על ליאם?" הוא הוסיף ונאנח לעצמו, מניח את ידיו על הכיור, מרכין את ראשו מטה ועוצם את עיניו לפני שנשם עמוק, מיואש מעצמו ומהתחושה שהציפה את גופו, הוא לא הכיר את התחושה הזאת כלפי ליאם.
הוא לבסוף ניער את ראשו קלות, מתיישר ומסתכל על עצמו לעוד כמה רגעים לפני שהוא יצא מאורגן מהמקלחת, מאפשר לאליסון להיכנס פנימה ולהתארגן גם כן בזמן שהוא הוציא קופסת קורנפלקס, לא רוצה באמת לבשל להם משהו לאכול בבוקר, אין לו חשק לעשות את מה שהוא אוהב כרגע, במיוחד כשזה יזכיר לו את ליאם.
---
אביגייל הייתה הראשונה להתעורר מהשעון המעורר שלה, היא צריכה לקום לעבודה בעוד שליאם החליט לא לעשות כלום היום עד להרצאה שתהיה לו בצהריים.
ורודת השיער הביטה על הגבר שלצידה, מלטפת את שיערו החום ונושקת ללחיו לפני שהיא התרוממה מהמיטה, "הכל יהיה טוב" היא לחשה לו בחיוך, יוצאת מהחדר והולכת להתקלח, היא צריכה להיות מוכנה ליום העבודה שלה.
---
"אביגייל ישנה אתמול אצל ליאם" אליסון פלטה בטבעיות בזמן שהיא אכלת את דגני הבוקר עם טים והאחר כחכח בגרונו, אוכל באיטיות את ארוחת הבוקר הפשוטה שלו, "אני חושבת שלא קל לו" היא מלמלה, שמה לב למבט הרושף שטים שלח לה, "זאת אשמתו" הוא מלמל, ממשיך לאכול לכמה רגעים לפני שהניח את הכפית בתוך הצלחת הקטנה, לא רוצה עוד לאכול.
"גם לי לא קל וזאת גם אשמתו" הוא הוסיף ואליסון הפסיקה לאכול גם כן, מסתכלת עליו בשקט לפני שהיא גיחכה קלות, "למרות זאת, זה לא נראה שאתה באמת כועס עליו" היא אמרה וטים השתתק לרגע לפני שהתרומם מהכיסא, לוקחת את הצלחת שלו, "אני כן" הוא אמר והסתובב, מסתיר מחברתו את המבט המבולבל שלו, הוא באמת כועס על ליאם? באמת?
YOU ARE READING
אהבה שנייה
Romanceטים הוא סטודנט צעיר בן 23 ובין היתר הוא גם עובד בתור מלצר במסעדה של חבר ילדותו הטוב- ראיין. טים הכיר את ראיין מגיל צעיר, ואת האמת שהוא מאוהב בו עמוקות, הבעיה הגדולה היא שטים בתוך הארון- עמוק בתוכו. הוא אוהב את חברו הטוב אהבה חד צדדית כואבת במיוחד, ש...
