אהבה שנייה

אהבה שנייה -פרק 35-

ליאם הביט בהפתעה על הסלון ברגע שהתעורר, רואה את אחיו צופה בטלוויזיה, "אין לך עבודה היום?" הוא שאל, לא בגלל שהוא היה סקרן לגביו, אלא כי הוא לא רצה לראות אותו להרבה זמן, "לא, אין לי לא היום ולא מחר עבודה" ג'וש אמר, מסתכל על חום השיער שנאנח לעצמו לפני שנכנס למקלחת והאח הגדול נשף בכבדות, ליאם לא קל איתו.

ג'וש החליט להכין לשניהם ארוחת בוקר, רוצה אולי לדבר עם ליאם קצת, הוא חייב לדבר איתו, רגשות האשם לא מקלות עליו, הוא הבין ממזמן עד כמה שהוא פגע בליאם, ולגור אצלו היה בסך הכל תירוץ שהוא ביקש מאביו לספר, הוא רצה לסדר את הקשר עם ליאם.
------

ליאם יצא מהמקלחת, מסיים להתארגן בחדרו לפני שהוא יצא החוצה, מחליט להכין לעצמו קפה ומשהו לאכול לפני העבודה, והוא נעצר כשראה את שולחן האוכל המלא, רואה שתי צלחות מונחות עליו, "מה זה?" ליאם שאל כשג'וש יצא מהמטבח עם כוסות קפה, "ארוחת בוקר" ג'וש אמר בחיוך, "קפה" הוא הוסיף, מגיש לליאם את הכוס והאחר רק צחקק בבוז לפני שהוא עקף את גופו של אחיו הגדול, לוקח את מפתחות הרכב שלו ויוצא החוצה, נוסע לעבודה, הוא לא מתכוון לסלוח לאחיו, הוא רחוק מלרצות ולאכול איתו, או בכלל, לאכול את האוכל שלו.

ג'וש נאנח והביט על הדלת הסגורה לפני שהסתכל על שולחן האוכל והוא לבסוף התיישב על אחד הכיסאות, מניח את כוסות הקפה על השולחן ומתחיל לאכול בשקט, הוא ידע עד כמה שליאם לא אוהב אותו, אבל זה עדיין לא עזר לו להתמודד עם המצב הנוכחי.
---

ליאם נכנס אל תוך חדר המנוחה של המקום שהוא אמור להרצות בו היום, חייב לשתות קפה לפני שהוא ידבר עם הנערים, שמח לראות את דין גם שם.

"היי לך" כחול העיניים אמר בחיוך, מחבק לרגע את ליאם שחייך וחיבק אותו בחזרה לפני שהתחיל להכין לעצמו קפה, "הגעת מוקדם יחסית" דין אמר וליאם הנהן, "זה בגלל ג'וש?" הצעיר שאל, יודע שאחיו של ליאם הגיע לגור אצלו, יודע גם שהוא וליאם לא מסתדרים במיוחד, "אפשר להגיד" ליאם אמר בייאוש, מערבב את הקפה החמים לפני שלגם ממנו, נושם עמוק ונרגע, "הייתי צריך את זה" הוא אמר בחיוך ודין גיחך קלות.

"איך הולך לך עם החבר?" ליאם שאל ודין חייך, "יונתן בסדר" הוא אמר בכנות וליאם הסתכל עליו בקנאה, תמיד הוא קנא באנשים שהצליחו להיכנס לזוגיות במהירות, שהצליחו למצוא מישהו שאוהב אותם, "מעולה" ליאם מלמל, שותה מעט מהקפה, "אתה עדיין לא מדבר עם טים?" דין בירר וליאם הנהן, "עדיין לא" הוא השיב, נוגס מעט בשפתו התחתונה כשחשב על הצעיר ממנו, "אתה עדיין עמוק בתוך אהבה שלך אליו ואתה היית זה שגרמת לשניכם להפסיק לקרות" דין מלמל בשקט, מאפשר לליאם לשמוע את זה והאחר חייך קלות, מיואש מעצמו.

"אתה אידיוט, אתה יודע את זה?" דין שאל ברצינות וליאם הביט עליו בזמן שגיחך קלות, "מה?" ליאם שאל והאחר חייך אליו, "אתה מתנהג אליו כל כך שונה ממה שאתה באמת מרגיש, אתה לא כן איתו, אתה צריך לבסס מעכשיו את היחסים שלך איתו על כנות, אולי זה מה שיגרום לו לרצות אותך, כל חייו הוא חי בשקר, אתה לא חושב שרק כנות תגרום לו להשתנות?" בעל העיניים הכהות מלמל וליאם חשב לעצמו, "אני מניח לעצמי שיש משהו במה שאתה אומר" הוא השיב בשקט, שותה מהקפה שלו, מה יקרה ביום שהוא יהיה כן עם טים לחלוטין?

"אבל אני מניח לעצמי שאהיה כן איתו ברגע שהוא יהיה כן עם עצמו" ליאם אמר, גורם לדין להביט עליו בשתיקה, מעריץ אותו, "כל עוד הוא לא כן עם עצמו, איך הוא יוכל להאמין לאחרים? איך הוא יוכל להאמין לעצמו?" ליאם שאל ודין חייך, "אז אולי אתה לא כל כך אידיוט אחרי הכל" הצעיר לחש, גורם לליאם לצחוק קלות, "אם אתה אומר..." ליאם מלמל בחיוך, מביט לאופק ושותה מהקפה שלו בעוד שדין הסתכל עליו לכמה רגעים, מחליט לבסוף להכין לעצמו גם קפה לפני ההרצאה שלו.
---

טים ישן עד מאוחר יחסית, נח ביום החופשי שלו, לפחות עד שראיין התקשר אליו ואמר לו להתארגן כי בעוד שעה הוא יבוא לאסוף אותו.

כחול העיניים עצם את עיניו מתחת לזרם המים, נהנה מהמים החמימים שעטפו את גופו ברוגע, מעירים אותו לפני שהוא יצטרך להתמודד עם ראיין ועם האלכוהול שישתה, חושש לעשות משהו לא במקום אם הוא ישתכר עד כדי כך, לא כלפי ראיין, אלא כלפי ליאם.
---

צפצוף המכונית נשמע כשהוא כמעט וסיים לאכול את ארוחת הבוקר הקלילה שלו בזמן שהיה בשיחת טלפון עם אליסון, מספר לה מה הוא הולך לעשות עם ראיין היום, הוא היה חייב להכניס משהו לגופו לפני האלכוהול והוא סיים לאכול לפני שהוא התרומם מהר, "אני חייב ללכת, הוא כאן" הוא אמר, "טוב בובי, תשמור על עצמך" אליסון אמרה, "אוקיי" טים אמר, "אוהב אותך" הוא הוסיף, "גם אני אותך" היא אמרה באושר לפני שהיא ניתקה את הטלפון.

טים הכניס את הצלחת לכיור, לא שוטף אותה לפני שיצא מחוץ לביתו, רואה את הרכב של ראיין והוא חייך אל חברו הטוב, נועל את ביתו והולך מהר אל הרכב של הבלונדיני, מתיישב במושב הקידמי שליד הנהג.

"היי" טים אמר בחיוך, "היי" ראיין מלמל, מבלגן את שיערו של האחר, "ישנת עד מאוחר" ראיין אמר וטים הנהן, "הייתי קצת עייף" הצעיר אמר וראיין הנהן בהבנה, "אז יש לך מספיק אנרגיות לשתות היום?" הוא שאל וטים חייך בחיוב, "מצויין" האחר השיב, "קריסטין כבר נסעה להורים שלה?" טים שאל כשראיין התניע את הרכב, "כן" חום העיניים אמר, מתחיל לנסוע.

"היא תחזור היום?" טים שאל, "אני אוסף אותה מחר משם, היא תישן אצלם הלילה" ראיין מלמל, "אז אתה תהיה לבד?" כחול העיניים בירר, "כנראה" ראיין אמר בחיוך, מסתכל על חברו לכמה רגעים לפני שהביט על הכביש, "רוצה לישון אצלי היום?" ראיין שאל, "מ-מה?" טים שאל והאחר צחקק, "למה אתה כזה לחוץ?" הבלונדיני בירר, "אני לא" טים מלמל ברוגז, וראיין חייך, "אני לא אוכל אותך" ראיין אמר וטים חשב לעצמו לכמה רגעים, לחוץ מעצם העובדה ששניהם כנראה יהיו שיכורים.

"א-אני אחשוב על זה" טים מלמל וראיין הנהן לבסוף בהבנה, מניח לעצמו שטים לחוץ יותר מפעם, אחרי הכל הוא גילה שהוא גיי, כנראה שלטים לא יהיה נוח לישון אצלו כל כך מהר.
---

"קנית הרבה שתייה" טים אמר כשראיין הוציא מהמקרר בקבוקי אלכוהול, "אני מניח לעצמי שזאת תהיה הפעם האחרונה שלי לזמן הקרוב שאני אשתה כל כך הרבה" ראיין אמר בחיוך, "אתה לא תשתה בחתונה?" טים שאל, עוזר לחברו לקחת את השתייה אל הסלון, שם הם ישתו, "אני אשתה, אבל לא אשתכר, אני רוצה לזכור את הכל" הוא אמר בחיוך מאוהב וטים חייך גם כן כשהביט על הכנות של האחר, "קריסטין ברת מזל" טים אמר בחיוך והתיישב על הסלון, מניח את הבקבוקים שהחזיק על השולחן שלמולו, "אתה באמת חושב?" ראיין שאל בחיוך, עושה כמו טים.

"כן" טים ענה ברצינות מלאה, "אני באמת חושב" הוא הוסיף וראיין צבט את לחיו, "תודה" הוא אמר וטים חייך אליו לפני שפתח את הבקבוקים, וראיין הביט עליו בשתיקה לזמן מסוים, "אתה מרגיש לא בנוח איתי כרגע, נכון?" ראיין שאל ברצינות וטים בלע את רוקו, "אני מרגיש בנוח" הוא אמר, משקר, "לא אתה לא" ראיין אמר וטים הסתכל עליו, "אתה לחוץ בגלל ששנינו כאן ביחד?" ראיין שאל, "אתה מפחד שאנשק אותך כמו מה שקרה בפעם הקודמת?" הוא בירר וטים לא יכל לענות, הוא לא ידע אפילו מה לענות.

"אני לא אנשק אותך" ראיין אמר בכנות, "אל תפחד ממני, המיניות שלך לא משפיעה עליי, אני אוהב אותך כמו תמיד" ראיין הוסיף וטים חייך, נרגע, "אני לא מפחד" טים השיב, מרים בקבוק שתייה ושותה ממנו ישירות לפני שהגיש אותו לראיין, "בוא נשתה" טים אמר וראיין הנהן ולקח את הבקבוק, לוגם ממנו גם כן.

טים לקח בקבוק נוסף, שותה ממנו גם, מרגיש את הצורך להשתכר, עברו עליו ימים לא קלים לאחרונה, וכל עוד יש לו הזדמנות לשתות כמו שצריך, הוא ישתה.

וככה שניהם העבירו את הזמן בניהם, מדברים על החתונה ועל החיים, ממשיכים לשתות, לא מעלים את ליאם לשיחה.
---

הם היו שיכורים, צוחקים בניהם ואפילו ראיין בכה מהתרגשות, מספר לטים עד כמה שהוא שמח שהוא מתחתן עם קריסטין וטים בכה גם כן, משמחה, מעצב, מכאב, מכל כך הרבה רגשות.

אבל הם צחקו לבסוף, נהנים אחד מהשני, "תגיד" ראיין אמר כשנשען על הסלון, לוקח הפסקה מהאלכוהול, "מממ?" טים שאל בחיוך, ממשיך לשתות, "אתה לא מתכוון לרדוף אחרי ליאם?" הוא שאל וטים נעצר, נוגס בשפתו התחתונה לפני שהוא הניע את ראשו לשלילה, חוזר לשתות, "למה?" ראיין שאל, "הוא לא מעוניין בי, ואני עדיין לא יודע מה אני חושב עליו" טים מלמל באנחה וראיין הזיז את ראשו, מסתכל עליו בשקט.

"ממה אתה כל כך חושש?" ראיין שאל וטים הסתכל עליו ונשען גם הוא אחורנית על הסלון, שורט קלות את בקבוק הזכוכית שבידו עם ציפורניו הקצרות, "מהכל" טים השיב בחיוך עצוב וראיין שלח את ידו אליו, מבלגן את שיערו, "אתה לא צריך לחשוש מכלום" הבלונדיני אמר בכנות, "אם ליאם אוהב אותך, אתה צריך לתת לו צ'אנס, כי גם אתה מרגיש אליו משהו" ראיין המשיך וטים שתה מהאלכוהול בזמן שהסתכל על התקרה, חושב לעצמו.

"אני לא יודע אם אני עדיין אוהב את הבחור שאהבתי בעבר" טים מלמל, "מה זאת אומרת?" ראיין שאל, "לפעמים אני חושב עליו" טים אמר, "אם היית לך הזדמנות היית יוצא איתו?" ראיין שאל, "אולי" טים אמר, חוזר להסתכל על ראיין, חוקר את פניו היפיפיות, "אהבתי אותו כל כך הרבה זמן, אני עדיין לא יכול למחוק אותו סופית" טים השיב בכנות וראיין הנהן בהבנה, "הוא לא שווה אותך, אתה צריך למחוק את האהבה שלך אליו" הבלונדיני אמר ברצינות, "אתה חושב?" טים שאל וראיין הנהן שוב, "אני בטוח" חום העיניים מלמל וטים חייך בעצבות, אם רק ראיין היה יודע שהוא הגבר הזה.

"מה היית עושה אם היית מתאהב במישהו שלא אוהב אותך בחזרה? מה היית עושה אם היית מתאהב במישהו שאסור לך להתאהב בו?" טים שאל וראיין גיחך, "אין דבר כזה מישהו שאסור להתאהב בו, הרגש שלך זה לא משהו רע" ראיין אמר, "אבל אני מניח לעצמי שאם קריסטין לא הייתה אוהבת אותי, הייתי מחפש מישהי אחרת לאהוב" ראיין אמר ברצינות, "הייתי מנסה להשכיח את אהבה שלי אליה והייתי מתחיל חיים חדשים, כנראה שלא הייתי מושך את האהבה שלי כמו שאתה משכת, זה סתם יהיה קשה, לא ככה?" ראיין מלמל, "זה קשה מאוד" טים הוכיח וראיין נאנח וליטף את שיערו של האחר, "ליאם נמצא במצב שאתה היית בו" ראיין אמר, "הוא אוהב אותך בעוד שאתה לא אוהב אותו" הוא לחש וטים חשב לעצמו ונאנח, עיניו מעקצצות, מאיימות להוציא דמעות והוא שתה מהר מהאלכוהול, קשה לו לחשוב שהוא גורם לליאם את הסבל שהוא חווה במשך כל כך הרבה זמן.

ראיין חייך בשקט כשראה את הדמעות של טים והוא התיישר ולקח בקבוק שתייה, "לחיים" הוא לחש והצמיד את הבקבוקים של שניהם לפני שהוא שתה גם כן, יודע שטים צריך לחשוב בשקט.
----

ליאם פתח את דלת ביתו, מגלגל את עיניו בייאוש כשראה את ג'וש אוכל ארוחת ערב, "חזרת" ג'וש אמר בחיוך וליאם רק הסתכל עליו בכעס לפני שעשה את דרכו אל חדרו, "לעזאזל" ג'וש לחש, מניח את המזלג שלו על השולחן בזמן ששפשף את פניו, מתי תהיה לו את ההזדמנות להתקרב לליאם?
-

"מה?" ליאם ענה לטלפון כשאביגייל התקשרה אליו, "אל תגיד לי מה בחוסר אכפתיות, חוצפן" היא אמרה בחיוך, משחקת בשיערה של אליסון בזמן שהן צפו בטלוויזיה.

"אתה יודע איפה טים עכשיו?" היא שאלה בהתגרות, "איפה?" ליאם שאל, "לספר לך או לא, אני עוד מתלבטת" היא מלמלה בצחקוק, "קדימה אביגייל, אין לי כוח לשטויות האלו עכשיו" הוא אמר והיא גיחכה, "אתה יודע שראיין וקריסטין מתחתנים בשני, אז תנחש..." היא מלמלה וליאם כחכח בגרונו, יושב על המיטה, "הוא עם ראיין וקריסטין?" הוא שאל, "קריסטין נסעה להורים שלה" אביגייל מלמלה בלחש, אבל האחר שמע את זה, "הוא עם ראיין עכשיו?" ליאם שאל, "בינגו" היא אמרה בחיוך, "בבית של ראיין" היא הוסיפה וליאם עצם את עיניו בייאוש, "הם שותים אלכוהול כרגע" היא הוסיפה וליאם פקח את עיניו, "הם שותים כרגע לבד בבית של ראיין?" הוא בירר בחוסר אמונה, "מה קרה, אתה מפחד שיקרה בניהם משהו?" היא שאלה בחיוך, מבינה שהוא מודאג, "בעיה שלך שהרחקת אותו ממך" היא המשיכה להתגרות בו, מקווה שאולי הוא יבקש את הכתובת בשביל ללכת לשם, אבל ליאם היה בשקט.

"שיעשה מה שנראה לו נכון, זה החיים שלו" ליאם אמר לבסוף, "מה?" אביגייל שאלה בחוסר אמונה, "אמרת שלא ויתרת עליו" היא אמרה ואליסון הביטה עליה, "אני לא" ליאם אמר בכנות, "אבל לא אמנע ממנו לעשות את מה שהוא רוצה לעשות" ליאם אמר ברצינות, "ועכשיו, במקום להתגרות בי, אני אנתק לך" ליאם אמר וניתק את הטלפון, זורק אותו על המיטה לפני שהוא יצא מהחדר, הולך מהר אל המטבח ולוקח מהמקרר בקבוק בירה, פותח אותו במהירות ושותה ממנו ארוכות, נושם בכבדות כשניתק את שפתיו מהפיה הקרה, נשען על השיש.

ג'וש התרומם מהכיסא והלך אל המטבח, רואה את פרצופו הכועס של ליאם, "מה קרה?" הוא שאל, "לא עינייך" ליאם אמר, ממשיך לשתות מהבירה הקרירה, "ממה אתה כל כך לחוץ?" ג'וש שאל, "תעשה לי טובה ואל תשאל שאלות, תעוף מכאן" ליאם אמר ברוגז, ואחיו הגדול נאנח לפני שיצא מהמטבח, מבין שזה לא הזמן המתאים לשאלות.
---

"תלך לליאם" ראיין אמר לפתע, "מה?" טים שאל בהפתעה, "תלך אליו, תישן אצלו" הבלונדיני השיב בחיוך, "לא" טים אמר בחשש, "הוא לא יקבל אותי" הוא אמר, "אם לא תנסה לא תדע" ראיין מלמל, "אם לא תגיד לו את האמת אתה תוכל באמת לאבד אותו" הבלונדיני אמר, "להגיד לו את האמת? איזו?" טים שאל, "שאתה אוהב אותו" ראיין אמר בחיוך, "אבל אני לא" טים לחש באכזבה עצמית וראיין הניע את ראשו לשלילה, "אתה אוהב אותו, אתה זה שעדיין לא יודע את זה, אני לא יודע איזו אהבה כבר חווית, אבל כנראה שהאהבה הזאת לליאם שונה, ככה שאתה לא מבין שזאת אהבה למרות זאת" ראיין אמר, "אתה רגיל לאהבה כואבת, אתה רגיל לאהוב מהצד, אתה לא רגיל שאוהבים אותך בחזרה" חום העיניים מלמל בחיוך, "ליאם מראה לך שאתה יכול לאהוב בדרך שאתה לא מכיר, אל תוותר על זה" ראיין המשיך לדבר וטים הסתכל עליו בשתיקה, לא יודע אם כל זה נכון, אבל פרפרים הציפו את בטנו בפתאומיות, וליבו פעם בחוזקה, הוא היה נרגש.

"אני כבר לא יודע כלום" טים מלמל, "איך בדיוק תדע אם לא תלך אליו?" ראיין שאל, "תלך אליו" הוא הוסיף, מסתכל ברצינות על טים, "עכשיו" הוא אמר בחיוך, "ע-עכשיו?" טים שאל וראיין הנהן, "כן" הוא השיב, "תנסה לגלות בעצמך את האמת" ראיין אמר וטים שפשף את פרצופו לפני שהתרומם מהסלון, מייצב את עצמו, "א-אני אלך" הוא אמר וראיין הנהן ונופף לו לשלום, "בהצלחה" הבלונדיני אמר וטים הסתכל עליו לפני שנשם עמוק ועשה את דרכו החוצה, ממהר לתפוס מונית, הוא לא ידע מה לעזאזל הוא הולך לעשות, אבל הוא ידע שהוא כרגע חלש מספיק בשביל לברוח אל ליאם מביתו של ראיין, גם כשליאם סילק אותו בפעם האחרונה שהם היו ביחד.