אהבה שנייה -פרק 46-

3.4K 224 35
                                    

'אני טס' טים שלח בלהט הרגע לג'סמין, 'מעולה! אני כבר מסדרת את כל העניינים' ההודעה ממנה נשלחה אחרי מספר שניות, שמחה שהתלמיד שלה הסכים, 'אתה טס לבד?' הודעה נוספת נשלחה וטים נאנח, מתיישב על הספה בעצב, 'כן, נכון לעכשיו אני טס לבד' הוא השיב לבסוף, 'אם ובמקרה מישהו יצטרף אליי בהמשך, אפשר לסדר מקום מתאים יותר?' הוא שאל אחרי מספר רגעים, 'אני לא חושבת שתהיה בעיה לשנות לך חדר, אני אבדוק את זה' היא ענתה והוא הניח את הטלפון לצידו, משפשף את ראשו בזמן שנשען אחורנית על הספה, מביט בשקט על התיקרה.
"למה זה הפך להיות ככה?" הוא שאל את עצמו, לא מקבל תשובה מהאוויר השקט.

----

"אוף ליאם" אביגייל אמרה, יושבת איתו ברכב מהרגע שבו טים הלך, אחרי הכל כולם ראו את המתרחש מהויטרינה השקופה.

"היית פשוט צריך להסכים וזהו, תראה למה גרמת עכשיו" היא אמרה ברוגז, מפילה על חברה הטוב את האשמה, "אני לא יכול לעזוב את הכל אביגייל" הוא אמר ברצינות, "אם אליסון עכשיו הייתה אומרת לך שהיא טסה ואת צריכה לעזוב את מקום העבודה שלך, את התלמידים שלך, את המקצוע שלך, היית עושה את זה?" ליאם שאל, מפיל על אביגייל את הפצצה, והיא חשבה לעצמה בשתיקה, היא באמת הייתה יכולה לעזוב את הכל? "אני מניחה לעצמי שהיינו מדברות כמו שצריך על זה לפני, לא הייתי שוללת מבלי לחשוב, מבלי לדבר איתה, מבלי להבין אותה, לא הייתי רוצה לפגוע בה" ורודת השיער ענתה, וליאם שתק.

"פגעתי בו, נכון?" ליאם שאל אחרי זמן מה, חושב על זה עמוקות, ואביגייל הנהנה.
"אני מניחה לעצמי שהוא ציפה לתשובה חיובית ממך, או לפחות שהיית חושב על זה לפני שהיית שולל ישר" היא אמרה וליאם בלגן את שיערו בעצבנות, לא יודע מה לעשות.

"זה רק שנתיים ליאם, אתה תמיד יכול לחזור, ומי יודע, אולי שם תמצא עבודה זמנית שעוסקת במה שאתה עוסק בו" היא אמרה. "זו שפה שונה, מי בדיוק יקבל אותי?" הוא מלמל והיא נאנחה, "אני בטוחה שיש הזדמנויות" היא אמרה ברצינות וליאם שתק, עדיין חושב על זה, חושב על טים הפגוע.
"את חושבת שהוא יטוס בסוף?" הוא שאל, "מי יודע" היא השיבה, "אם הוא באמת צריך להחזיר למורה שלו תשובה בקרוב, אז כנראה שהוא באמת מתחבט בתוך עצמו, ואתה אשם בזה" היא אמרה בלחש וליאם צקצק ברוגז, "תפסיקי להגיד שאני אשם בזה" ליאם אמר ברוגז ואביגייל זרקה לו מבט רושף.
"אז מי עוד אשם?" היא שאלה, "אף אחד לא אשם, אם כבר אז הגורל אשם" ליאם מיהר להגיד ואביגייל צחקקה לעצמה, לא יודעת איך להתמודד עם ליאם כרגע.

אליסון לבסוף החליטה להיכנס גם היא לרכב אחרי שהיא הביאה להם, על פי דעתה, מספיק זמן לבד, נכנסת למושב האחורי.
"הוא לא עונה לי לטלפון" היא אמרה ושני היושבים הבינו שמדובר בטים, "הוא בטח רוצה להיות לבד" ליאם אמר, "ומי האשם בזה?" אליסון מלמלה ואביגייל צחקה בעוד שליאם נאנח. אולי הוא באמת אשם בזה.

אהבה שנייהWhere stories live. Discover now