"בשביל הפרויקט הזה אתם צריכים לעבוד עם מי שאתם אוהבים."
מרינט הרימה את ראשה למעלה כדי לשמוע יותר טוב. העיניים שלה פנו במהירות לאדריאן, שדיבר עם נינו.
"אם לנינו אין שותף עדיין, אני חושבת שאני הולכת איתו," אליה אמרה לה. היא נתנה למרינט מבט שאומר לכי אליו ותשאלי אותו אם הוא רוצה להיות השותף שלך.
מרינט נאנחה, והיא עמדה ללכת לאדריאן ולשאול אותו, כשקלואי קטעה אותה.
"היי אדריאנוש, רוצה להיות שותפים?" היא קרצה, ומרינט חרקה את שיניה.
"מכיוון שנינו הולך עם אליה, בטח," אדריאן משך בכתפיו.
מרינט התיישבה, היא הרגישה שעולמה הפך לשחור. לפתע היא הרגישה שמישהו הקיש על כתפה והרימה את מבטה אליו.
"היי, אני חדש ואני לא מכיר הרבה אנשים כאן. רוצה להיות השותפה שלי?"
מרינט הסתכלה על הילד החדש בפנים מופתעות. "הא..." היא הסתכלה סביב. כולם כבר בחרו את השותפים שלהם. היא הסתכלה על אליה, שהנהנה. "... ברור."
"מעולה, אני מצפה לזה, מרי... אני יכול לקרוא לך מרי?"
מרינט הסתכלה על אדריאן, שהסתובב אליהם. הוא הסתכל על הנער, על מרינט ואז הסיט מהם את המבט.
"בטח," מרינט הכריחה את עצמה לחייך. "אתה יכול לקרוא לי ככה."
למה אדריאן הסתכל עלי ככה, האם הוא היה מאוכזב?"
-
מרינט הייתה האחרונה לצאת מכיתתה, בעיקר בגלל שהיא נרדמה בכיתה, אבל גם בגלל שהיא חשבה על הילד החדש, לוקאס, ועל אדיאן.
"היי."
"מהההה, אההה, היי אדריאן... מה מביא אותך אלי... אני מתכוונת לכאן?" מרינט חייכה אליו חיוך רחב, מנסה להסתיר ממנו שרגלה רועדת. כן, הכל עדיין אותו דבר.
"הו... הבחור הזה... את מחבבת אותו?"
מרינט נעצרה, היא הרגישה שהעולם נעצר, רק מחשבותיה רצו. למה הוא שואל אותי את זה? למה שיהיה לו אכפת? אולי הוא מקנא והוא הולך להגיד לי להתרחק מלוקאס? אולי בגלל זה הוא היה נראה מאוכזב?
"הא.. כן?" זה יצא לה יותר כמו שאלה. היא לא ידעה מה היא בדיוק הולכת להגיד, ואיך זה קרה. היא לא ידעה מה אדריאן הולך להגיד, אבל מה שהוא אמר... לא היה בדיוק מה שהיא קיוותה.
"הו באמת. טוב יש לך סיכוי טוב להשיג אותו. בהצלחה. אני יכול לעזור לך אם את רוצה. חוץ מזה, בשביל זה יש חברים."
חברים?
בשביל. זה. יש. חברים.
בגלל זה זה כואב כל כך.
"הא... כן, תודה, אבל אני לא צריכה עזרה." מרינט חייכה והלכה במהירות...
-
"הוא לא מחבב אותי... אני לא מאמינה לזה!" דמעות זרמו מעינייה של מרינט בפעם השלישית. "הוא אמר לי ללכת על לוקאס, והוא אמר את זה מבלי להראות רגש. למה שאני אמשיך לנסות?"
"אל תדאגי מרינט, אני בטוחה שהוא לא התכוון לזה," ניסתה אליה להסביר.
"הא... ברור שהוא התכוון לזה. הוא אמר שאנחנו רק חברים. וזה כל מה שנהיה." מרינט כיסתה את פניה, ניסתה להפסיק לבכות, אבל ככל שהיא ניסתה יותר, יותר דמעות יצאו החוצה.
"טוב, אנחנו יכולות לעזור לך אם את רוצה?" אמרה רוז. "אל תדאגי, אני חושבת שאליה צודקת. יכול להיות שהוא אמר את זה סתם."
"לא, וזה לא משנה יותר." מרינט הרימה את ראשה כך שהבנות לראות את הבכי על פניה, אבל הבנות נראו רצניות.
"אני פשוט אתקדם הלאה ללוקאס!"
נ.ב - לוקאס הוא לא אותו אדם כמו לוקה. למקרה שיש אנשים שהתבלבלו.
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Adventure"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
