"הא! את הולכת לעצור אותי עם טבעת?" ווקס צחקק שוב, ואז הפך לרציני. "תביאי לי אותה!"
ווקס הרגיש כל כך טוב בנוגע לעצמו. הוא מרגיש שהוא בטוח הולך לנצח. ובכן, האם הוא יואב עד אחד כמוהו?!
החיפושית כיוונה את הטבעת לעבר ווקס, והבזק אור יצא ממנו. ווקס ניסה להבין מה קרה, וכשהבזק האור נעלם, הוא הסתכל מסביב ונאנק למראה ווקס נוסף.
ווקס הסתובב לחיפושית וחייך. "זה מה שאת הולכת לעשות? למה, תודה לך. אני באמת הייתי צריך עוזר. איך זה הולך לעזור לך?!"
החיפושית חייכה. זה מה שאתה חושב, ווקס!
"לא," השיבוט הסתובב אל ווקס. "אני המאסטר שלך, ואתה העוזר שלי."
"אני הוא המלך. אני הוא השליט של פריז. אני. הוא. ווקס, מלך הקרח!" ווקס אמר בכעס לשיבוט. "מי אתה חושב שאתה?!"
"המאסטר שלך, כמובן," השיבוט אמר. "אני השליט של פריז, לא אתה, עכשיו תרד על הברכיים שלך ותראה למאסטר שלך קצת כבוד."
"ארג!!" ווקס הרים את שרביטו, אבל השיבוט עשה את אותו דבר.
ווקס, זאת מלכודת. אל תתן להם לנצח!
אני לא יכול לתת לשיבוט המטופש הזה לנצח! אני שליט פריז. אני אהיה השליט!! השיבוט הזה הוא שום דבר!
ווקס הסתובב בכעס אל השיבוט. "אני הזהרתי אותך!!"
חתול שחור מיהר ללכת לעבר החיפושית. "איך זה הולך לעזור לנו בדיוק?"
"תראה," החיפושית הסבירה. "אם השיבוט התנהג בדיוק כמו ווקס, לווקס יהיה עד מתחרה. ווקס יחשוב שהשיבוט יהיה אחריו ו..."
ווקס שיגר קרח משרביטו, אבל השיבוט של ווקס חסם את זה בעזרת שרביטו.
"ארג! אני אהרוס אותך!!" ווקס רץ לעבר השיבוט ותקף אותו. השרביט של השיבוט של ווקס נפל מתוך ידיו, ווקס הושיט יד לתפוס אותו.
"חתול שחור, איפה האקומה?" החיפושית שאלה, מתכוננת להביס את הנבל שהם נכשלו להביס קודם.
"אני חושב שזה בתוך השרביט שלו," חתול שחור ענה, והתכוננן גם הוא. "עש לילה העביר את זה לשם."
"הוא יכול לעשות את זה?" החיפושית נאנחה נענעה בראשה.
כשווקס הצליח להגיע לשרביט של שיבוטו, השיבוט שלו נשף קרח מתוך פיו. ווקס הועף ממנו מעוצמת הקור, ונחת על רגליו, שרביטו נוחת על ראשו.
השיבוט של ווקס הרים את שרביטו. "פשוט תוותר כבר! אני המאסטר שלך!"
עש לילה, תן לי את הכוח להביס את השיבוט הרשע הזה!
ווקס, אתה צריך להתרכז. זה הכל החיפושית עשתה, אתה לא יכול לתת לה לנצח. אני נותן לך את הכוח להפוך את השיבוט לעוזרך, ואחר כך אתה תתן לי את המופלאים כמו שהבטחת.
ווקס הנהן, וגיחך.
"אני נכנס פנימה!" חתול שחור צעק, כשהוא מתקרב לווקס. ווקס לפתע הרגיש רעידה, בידיעה שעש לילה נתן לו את הכוח כמו שהבטיח.
ווקס היה עסוק כל כך בלגרום לשיבוט שלו להפוך לעוזרו שלא שם לב שחתול שחור רץ לעברו. זה היה כשעיניו הפכו לאדומות, אז הוא הבין שמשהו לא כשורה.
לא!! איך יכולת לאכזב אותי, ווקס?! היה לך הכל! איך יכולת לאכזב אותי. אתה היית הנבל הכי גדול שלי!
ווקס הבין שחתול שחור השתמש בחתולאגן ושבר את שרביטו. הוא נפל על ברכיו בתבוסה.
החיפושית שמעה את עגיליה מצפצפים, והיא ידעה שכמעט הגיע הזמן שהיא תשתנה חזרה למרינט.
"קדימה, עבודת צוות!" רינה רוג' קראה. "אני צריכה ללכת, חבר שלי מחכה לי." אני הולכת לראות את נינו זה בסדר עכשיו.
"עשית מספיק צרות אקומה קטן. זמן לעקור את הרשע!" קדימה, חיפושית, את כל כך קרובה! רק תפטרי מהפרפר ותלכי. "תפסתי!" היא קראה, ואז נתנה לפרפר שהפך ללבן ולא מזיק ללכת. "ביי - ביי פרפר קטן."
"את שכחת אותי!!" השיבוט של ווקס גיחך לעברה.
המ? אני חשבתי שהוא היה הבחור הטוב. אני יודעת, אני הפלתי את הטבעת איפשהו.
השיבוט של ווקס הרים את שרביטו, והצביע בו לעבר החיפושית.
"חיפושית, תזהרי!!"
במקום קרח, חבל יצא ממנו וקשר את החיפושית.
לא! אני קרובה להשתנות בחזרה למרינט . זה לא יכול לקרות!
חתול שחור מיהר לעבר החיפושית, אבל במקום לעזור לה, הוא הרים את הטבעת שהייתה על האדמה לידה, והצביע בה לעבר השיבוט של ווקס. השיבוט לאט לאט נעלם.
"חתול שחור, תעצום את העיניים שלך. אני עומדת להשתנות בחזרה!" החיפושית בקשה בזמן שהוא עוזר לה להשתחרר.
"למה אני פשוט לא יכול לראות מי את, חיפושית?" חתול שחור קימט את מצחו. זאת ההזדמנות שלי.
"בבקשה!" החיפושית התחננה. חתול שחור נאנח, ועצם את עיניו. החיפושית השתנתה בחזרה למרינט, והיא רצה משם.
היא הלכה. זו הייתה ההזדמנות שלי, ועכשיו היא הלכה.
אבל הוא חייך. אני שמח שלקחתי אותה.
אני הצצתי!
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Adventure"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
