איך החיפושית וחתול שחור לא הגיעו עדיין?! זני לא יכל לחכות יותר. הוא היה ממשיך את תכניתו, אבל עש לילה אמר לא לחכות להופעתם של החיפושית והחתול השחור.
אולי הם מחכים שאתה תתקוף ראשון. עש לילה הציע. הוא לא אהב ששני גיבורי העל האלה לא היו כאן גם. אולי לבוא למסיבה הזאת היה בזבוז של זמן.
זה הגיוני. הממ... זה נותן לי רעיון.
זני הסתכל לאחור על בחור שהלך מסביב. זה נראה שהוא צריך חברים. טוב, הוא יהיה החבר שלי.
זני הלך אליו. "היי, מה קורה. מה אתה עושה?" הוא הסתכל על הבחור למעלה ולמטה. למה הוא בא למסיבה אם אין לא אף אחד?
"היי, אני ג'אק. החברים שלי אמרו לי שהם מגיעים, אבל הרבה זמן עבר והם עדיין לא פה."
"אולי עם עבדו עליך?" זני הרים גבה.
"לא, הם לעולם לא יעשו את זה. אנחנו החברים הכי טובים אחרי הכל."
"טוב, בזמן שאתה מחכה שהם יופיעו, רוצה לבלות קצת?" זני שאל. "גם אני צריך חברה."
"בסדר, נשמע מגניב." ג'אק עקב אחרי זני אל אזור המשחקים. אם הוא יבלה איתי קצת, אוכל לגרום לו לבוא איתי ויעשה מה שאני רוצה שהוא יעשה.
-
מרינט, מרינט, איפה הבחורה הזאת?! קלואי חיפשה סביב, וראתה את זני. אני זוכרת שהיא הייתה איתו, אבל עכשיו זני עם בחור אחר. חה! בטח לזני נמאס ממנה והתחמק ממנה.
ואז קלואי שמעה צחוק שמגיע מחדר ההלבשה. היא התקרבה אל הוילון והקשיבה.
"ואז קלואי החליקה ונפלה. בנוסף מתי שהיא קמה, הכלב התחיל לרדוף אחריה."
קלואי התנשפה. זה היה הסוד שאמרתי לסברינה שתשמור בשבילי. האם היא באמת מספרת את זה למישהו אחר?
היא נכנסה פנימה. "סברינה! את ילדה טיפשה!...!" קלואי התנשמה בכעס. בחדר היא ראתה את סברינה ומרינט.
מה?! זו השמלה שאני נתתי לסברינה ללבוש. היא באמת נתנה אותה למרינט?
"הו... היי, קלואי," מרינט נופפה במבוכה.
"שלא תעזי לומר לי היי!" קלואי צרחה. "מרינט, את תצאי מהשמלה שאת לובשת עכשיו. היא שלי!"
"אין מצב," סברינה דיברה. "את אמרת לי שאני יכולה לשמור את השמלה, אז אין לך בעלות עליה עכשיו."
"סברינה, את באמת מדברת אלי ככה?! תזכרי, אני הבוסית שלך. אני עשיתי כל כך הרבה דברים טובים בשבילך, וזה מה שאת מחזירה לי בתמורה?" קלואי הביטה בה. היא הייתה מוכנה להכות כל אחד. זה הלך יותר מדי רחוק, והכל באשמת מרינט.
"אני כל כך מצטערת קלואי. זה רק שסברינה..." מרינט דיברה
"תשתקי!" קלואי קטעה אותה. "מרינט, תורידי את השמלה ברגע זה."
"מה הולך פה?"
קלואי הסתובבה ומצאה את אדריאן משלב את זרועותיו. "מה את עושה שוב, קלואי? את כאן כדי לגרום קצת צרות?"
הוא אמר שאני כאן כדי לגרום צרות. אני רק רוצה את השמלה שלי בחזרה. אבל איך אני אוכל לעשות את זה שאדריאן כאן? אם אני אקח את השמלה, הוא ישנא אותי, ואני מנסה לגרום לו לחבב אותי יותר, לא לשנוא אותי יותר."
"שום דבר," היא זייפה חיוך. "אנחנו רק דיברנו על שמלות."
מוזר. אני שמעתי צרחות," אדריאן התקרב אל קלואי. "וזה נשמע כמו שלך. את יודעת שראיתי אותך באה לפה בלי אכפתיות, נכון?"
קלואי ניסתה חזק לא לבכות, אבל כל הדמעות זלגו למטה, והיא מיהרה לצאת מהחדר, צורחת, "מרינט, את תשלמי על זה."
אבל זו לא אשמתי. סברינה רק נתנה לי שמלה. עכשיו אני לא בטוחה שאני רוצה להישאר במסיבה הזאת.
"אם את רוצה, אני יכול לתת לך שמלה טובה יותר ואת יכולה להשאיר אותה בשביל קלואי?" אדריאן הציע.
"באמת?"
"כן, יש לי חבילה שלמה שלהם. בואי אחרי."
"בסדר." מרינט, שעדיין הייתה עם שמלתה של קלואי עקבה אחרי אדריאן, וסברינה עקבה אחרי שניהם.
"עכשיו, מה את רואה?"
"אני רואה את אדריאן, מרינט וסברינה יוצאים מחדר ההלבשה ביחד אחרי שקלואי רצה החוצה," אליה ענתה לטלפון שלה.
"נכון, אני ראיתי את אדריאן נכנס לחדר ההלבשה," נינו אמר בחזרה לטלפון שלו, "ואני תוהה למה."
אדריאן ומרינט היו ביחד עד פעם? מה אם קלואי באמת צדקה לגביהם?
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Adventure"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
