טוב, זו הייתה ארוחת צהריים מוזרה, זיעה רצה במורד הלחיים של מרינט בזמן שהיא מסתכלת על כולם הולכים, בחזרה לכיתה.
"מרינט."
מרינט עצרה, הסתובבה וראתה את קלואי רצה לעברה. היא רק צרתה לרוץ משם עכשיו, אבל היא לא יכלה לזוז כאילו הרגליים שלה נתקעו ברצפה.
"מרינט, מה קורה כאן? כולם התעלמו ממני בזמן ארוחת הצהריים, הם לא אהבו את הנוכחות שלי?" קלואי שאלה.
"לא קלואי, הם לא שונאים אותך..." הם לגמרי שונאים את האומץ שלך, ואני שונאת את הרמאות שלך, השקרים והאומץ המזויף גם!!
"טוב, את יכולה לשאול אותם מה קרה בשבילי?" קלואי חייכה. היא חייכה. "את חברה שלי עכשיו, מרינט."
"רק בגלל שאת נתת לי דונאטס?" מרינט קימטה את מצחה. מי אמר שאני הייתי חברה שלה? אני רק נהנתי שהיא הייתה נחמדה אלי.
"ובכן כן, את סלחת לי, ואני חושבת שאנחנו יכולות להיות חברות," קלואי משכה בכתפיה כאילו זה לא היה עניין גדול, זה היה עניין עצום בשביל מרינט.
קלואי הייתה סוג האנשים שגורמים לאנשים להרגיש רע עם עצמם - אנשים קרי לב לחלוטין שנהנים לצחוק על אנשים אחרים. מרינט לא רצתה חברה כזאת.
"אז מה את אומרת?" קלואי שאלה, עדיין עם חיוכה הגדול.
אני יכולה פשוט למחוק את החיוך מהפנים שלה עכשיו?!
"אני נתתי לך דונאטס, מרינט," קלואי ייבבה, היא התעייפה מהשתיקה של מרינט.
"מה שמזכיר לי... את באמת הכנת את הדונאטס האלה לבד?" מרינט שאלה, מנסה לשנות את הנושא.
"כן, ברור שאני הכנתי אותם!" קלואי ענתה במהירות. "למה את שואלת?!"
"אני רק לא חשבתי שאת מכינה קינוחים, זה הכל, תרגעי," מרינט הסתובבה. "בכל מקרה, אני צריכה ללכת עכשיו."
היא לגמרי התעלמה מהשאלה שלי בנוגע להיות חברה שלה או לא. למה היא לא רוצה להיות חברה שלי?! קלואי חרקה את שינייה. את יודעת כמה זמן לקח לי כדי להסכים להיות חברה שלך סוף סוף. חוץ מזה, זה נראה שזו הדרך החידה שאדריאן יחבב אותי. הוא ישכח ממך לגמרי!!
"רגע מרינט, עד דבר אחד," קלואי עצרה אותה לפני שהיא יכלה לעזוב. "הא.. את יכולה לבקש מאדריאן לבוא ולהיפגש איתי, בגלל שיש לי משהו חשוב לומר לו?"
מרינט נאנחה בשקט. "אני אנסה." מרינט עזבה במהירות.
אוף, כמה כאב בצוואר! קלואי מיהרה לשירותים.
מרינט נכנסה לכיתה, וחיפשה את אדריאן. הוא היה עסוק בלדבר עם מקס וקים על משחק כלשהו שהם שיחקו.
אני אמרתי שאני הולכת להפוך את זה קשה לקלואי. אני מניחה שזה מתחיל עכשיו!
"אההה!!!!!"
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Adventure"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
