"ובכן, הלוואי שהיה לי כוחות ריפוי, נינו," החיפושית נאנחה. "אבל אל תדאג. הכל יחזור למה שהוא היה כשנתפוס את האקומה שלו."
"אם אתם בכלל תצליחו לתפוס את האקומה שלו," אית'ן מילמל.
"אני מצטער, מה אמרת?!" חתול שחור פנה אליו בכעס.
"זה לא שלתפוס את האקומה זה מה שחשוב," אית'ן הסביר. "זוכרים את הפעם האחרונה שעשיתם את זה? הוא עדיין רצה להיות נבל. אתם חייבים לשכנע אותו שלהיות נבל זה לא טוב."
החיפושית ידעה שהוא צודק, עם זאת היא לא רצתה להודות בזה. כל הזמן הזה היא חשבה רק על איך להביס את ווקס, אבל היא מעולם לא חשבה על מה לוקאס יחשוב על זה. היא נאנחה. איך הם הולכים לשכנע אותו?
"למה הוא רוצה להיות נבל, בכל מקרה?" חתול שחור שאל, משלב את זרועותיו.
"הו, זה בגלל..." אליה התחילה, אבל אית'ן השתיק אותה.
"לא משנה," החיפושית גלגלה את עינייה. "אבל יש לכם לפחות איזה רעיון איך לשכנע
אותו?"
"מה? שניכם גיבורי העל. לכו להציל את היום!" אית'ן אמר במהירות, והביט לאחור. חתול שחור העניק לו מבט קשה, והחיפושית פשוט התחמקה והסתכלה הצידה.
"רק בגלל שאנחנו גיבורי על, זה לא אומר שאנחנו מתקנים הכל," חתול שחור אמר לו בכעס. "גם אנחנו בני אדם!"
"בני אדם עם כוחות על. מה שהופך אתכם לבני אדם לא רגילים," אית'ן ציין.
"חתול שחור, פשוט תעזוב אותו. בוא נלך," לחיפושית לא היה זמן להיכנס לריב.
חתול שחור הנהן ועקב אחריה לתוך בית הספר.
"זה נראה שהמקום ריק כאן," חתול שחור אמר בזמן שהוא נכנס לתוך הכיתה, "ובכן... חוץ מהמורים והתלמידים הקפואים האלו."
"אפילו המנהל," החיפושית נאנחה. "זה קשוח!"
"אבל אנחנו נבין את זה. אנחנו רק צריכים למצוא את ווקס," חתול שחור ניסה להתעודד, אבל החיפושית לא הייתה בטוחה בזה.
"בגלל ווקס, נינו נפגע," החיפושית אמרה. "ווקס בהחלט הקפיא את הבית ספר שלי - שלהם." היא נשכה את לשונה כשאמרה את זה. "אנשים לא עשו כיף בזמן האחרון בלי שווקס תקף, אפילו אם זו לא אשמתנו."
"את צודקת," חתול שחור הודה. "ויש לי הרגשה שהוא כבר עזב את הבית ספר הזה כדי לתקוף מקום חדש."
"אתה ראית שכשאתה שאלת למה לוקאס רוצה להיות נבל, אית'ן עצר את אליה מלהגיד משהו?"
חתול שחור הנהן. "זה בטח קשור לאית'ן," הוא משך בכתפיו.
"אז, למה אנחנו פשוט... נגרום לאית'ן להתנצל?" הפנים של החיפושית נדלקו.
"את חושבת שווקס יפסיק לרצות להיות נבל בגלל איזה התנצלות?" חתול שחור קימט את מצחו, כמו שהרעיון נשמע מטופש. "אני לא יודע בנוגע לזה."
"אם ווקס יראה שאית'ן מוכן להתנצל, אתה לא חושב הוא ישמח מזה?" החיפושית שאלה.
"ואם כל זה יכשל?"
"אז יהיה לנו רעיון אחר מוכן, למקרה חירום." החיפושית גררה אותו מחוץ לבית הספר ובחזרה למקום שהאחרים היו בו. "היי... לא יכולנו למצוא אותו."
"הו, הוא עזר?" אליה ניענעה את ראשה. "זאת בעיה."
"לא, בגלל שאנחנו שמחים שהוא רחוק מהבית ספר ומכם. אנחנו הולכים לנסות למצוא אותו."
"בסדר, בהצלחה," אליה נופפה אליהם.
החיפושית בהתה למטה באית'ן. "אנחנו צריכים אותך!"
"למה?!" אית'ן נסוג לאחור. "אני לא רוצה למות."
"תחשוב על זה בתור... עונש?" החיפושית תפסה במפרק כף ידו. "אנחנו צריכים ללכת. אתה תהיה כלי חשוב לנו."
"ובדרך," חתול שחור הוסיף. "תספר לנו מה קרה."
-
"שם! אני רואה אותו!" חתול שחור נחת ובהה במה שהיה מולו. יותר דברים קפואים שווקס הקפיא, כנראה מכעס.
"הבחור הזה אדיוט!" אית'ן התקשח. "מה? הוא הולך להפוך את כל פריז לקרח?"
"לא, בגלל שאנחנו נעצור אותו!" החיפושית קראה. היא הרגישה התלהבות ומוכנות להביס את הנבל.
"הוא הולך למגדל אייפל," חתול שחור הודע. הוא הביט סביב על האנשים שהוא הקפיא. האנשים המעטים שהיו עם עיניים אדומות, לא הוקפאו, אבל לא זזו, הם היו נבלים בעבר.
מה שאומר שהוא לקח את כוחות הנבלים שלהם כבר. אני לא יודע למה, אבל יש לי הרגשה שאליה, נינו ומרינט הם היחידים שנשארו.
"היי, ווקס!" החיפושית קראה לנבל. הנבל עצר והסתכל עליה.
זה החיפושית וחתול שחור... ועד בחור אחד. תמהר ווקס! זו ההזדמנות שלך להשיג לי את המופלאים שלהם!
לשירותך עש לילה!
ווקס התחיל להתקרב אליהם, אבל הוא עצר כשראה את אית'ן. זה הכעיס אותו יותר, ונתן לו עד סיבה ללמה הוא רצה להשתלט על פריז.
"עצור!" החיפושית צעקה. "אנחנו לא באנו כדי להזיק. אנחנו רק באנו להתנצל בפניך."
ווקס עצר וקימט את מצחו. התנצלות? מה היא מתכננת?!
"אנחנו הולכים להתנצל?" אית'ן קימט את מצחו לעברה.
"לא... אתה הולך להתנצל!"
"סליחה?" אית'ן הלך לאחור. "על מה?! זה העונש שלי?!"
"אית'ן, אתה סיפרת לנו את הסיבה שלוקאס רוצה להיות נבל, ובואו נודה בזה... זאת אשמתך," חתול שחור ניער את ראשו. הוא חשב שהרעיון הזה מטופש, אבל זה היה שווה נסיון.
"כן, אבל..." אית'ן לא ידע מה לומר... או לעשות, אבל לא בא לו להגיד את זה.
"בלי אבל!" החיפושית הזהירה. "תתנצל!"
"אפילו אם, הוא התנצל, אתם חושבים שזה יגרום לי לעצור?" ווקס צחק.
"לעולם לא!"
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Adventure"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
