"מרינט!" סבין דופן צ'אנג קראה מהמדרגות. "אחד מהחברים שלך כאן!"
"זו אליה?" מרינט שאלה מהחדר שלה, בזמן שהיא ולוקאס עבדו על הפרויקט שלהם.
"זה בן!"
זה בן? מי זה?
"אני מיד אחזור." היא נתנה ללוקאס חיוך גדול ומיהרה למטה. כשהיא הציצה לראות מי בא היא ראתה את האדם האחרון שהיא חשבה שיבוא לבקר אותה. "אדריאן?!?!"
"היי מרינט, את עסוקה?" אדריאן חייך אליה ונופף אליה. "אני פשוט חשבתי שאולי אנחנו יכולים לבלות היום?"
"א - ני ולוקאס עובדים על הפרויקט עכשיו. אנחנו כמעט סיימנו, כך שלושתינו נוכל..." היא הסתכלה על הבעת הפנים של אדריאן, ובמהירות הורידה את מבטה.
"אפילו טוב יותר," אדריאן עדיין חייך. הממ, עם לוקאס הולך איתנו, אני אוכל סוף סוף לדעת מה הוא מסתיר!
"אני אלך לשאול אותו." מרינט אמרה לעצמה ואז עלתה בשמחה למעלה. "לוקאס? הא?"
לאיפה הוא הלך? האם הוא כבר עזב בלי ליידע אותי, בלי לספר לי? אבל אין מצב! אני ואדריאן עמדנו בדיוק מאחורי הדלת, ויש רק יציאה אחת, חוץ מחדרי.
מרינט הסתכלה סביב כדי לחפש אחרי לוקאס, אבל הוא כבר עזב. היא חזרה למטה. שואלת את עצמה איך זה אפשרי שהוא עזב בלי להשמיע שום רעש.
"איפה הוא?" אדריאן שאל בעודו מכווץ את גבותיו.
"הא... הוא כבר עזב. אני לא מוצאת אותו." מרינט ניסתה להסביר. "בכל מקרה, אתה עדיין רוצה לבלות?"
מאיזו שהיא סיבה, אני מרגישה שאדריאן כאן רק בגלל לוקאס. הוא כנראה עדיין חושב שהוא מסוכן והוא רוצה לשמור עלי ממנו. כמובן שהוא לא רוצה לבלות איתי לבד.
"הא, ברור. איך הוא עזב? אני מתכוון..."
"אני לא יודעת. הוא פשוט עזב." מרינט לא יכלה שלא להרגיש כועסת מבפנים. אדריאן בא לכאן רק בגלל לוקאס, ולא בשבילה. הוא שאל אותה את השאלות האלו רק כדי להוכיח לה שלוקאס מסוכן. אפילו שהיא ידעה שזה היה בלתי אפשרי שהוא עזב מבלי להשמיע שום רעש. היא עדיין חשבה שהוא בטוח ולא מסוכן.
"אז בואי נלך." אדריאן פתח את הדלת בשבילה, והיא צעדה החוצה. אז לוקאס עזב, הא? אבל זה בלתי אפשרי! אולי היא פשוט משקרת לי! אבל למה? היא לא רוצה שאני אגן עליה?
שני החברים קנו קצת חטיפים והלכו לפארק השעשועים. מרינט נאלצה להודות שהיה לה מאוד כיף לבלות עם אדריאן, אבל הקול בראשה אומר לה, אל תרגישי כל כך שמחה. תזכרי אתם שניכם רק חברים. אל תתנהגי כאילו שזה דייט!
מרינט ניסתה להתמקד בכיף שעשתה. אבל אז היא הבחינה בקלואי וסברינה באים לעברם.
"אדריאן, מה אתה עושה פה?!" קלואי שאלה. אדריאן אמר לי שהוא עושה שיעורי בית עם נינו, אבל במקום הוא בחוץ, מבלה עם מרינט? יכול להיות שמרינט היא מי שהוא אוהב?
לא מקובל!
"הו, אני סיימתי מהר עם נינו את שיעורי הבית בגלל שהוא היה צריך ללכת, ואז הייתי משועמם והחלטתי להתקשר למרינט."
"אבל אתה יודע שהיית יכול להתקשר אלי!" קלואי צעקה. הא הוא באמת מעדיף לבלות עם מרינט במקומי?!?!
"אני לא רציתי להעיק עליך," אדריאן משך בכתפיו. מרינט הסתכלה עליו מקרוב.
למה זה נשמע שהוא משקר לקלואי? אולי הוא באמת לא רצה לבלות איתה.
"טוב, מכיוון שאנחנו כולנו כאן, כולנו יכולים לבלות ביחד," סברינה הציעה, ואז הוסיפה, "אלא, אם את רוצה לעזוב, מרינט."
מרינט חרקה את שיניה. איך הם מעזות לנסות לסלק אותי? אני לא ארשה את זה!
לפני שמרינט יכלה לענות, אדריאן ענה במקומה. "מרינט לא עוזבת. את לא יכולה פשוט לנסות לסלק אותה ככה. בכל מקרה. אתן גם יכולות לעזוב אם אתן רוצות."
קלואי קימטה את מצחה, הוא היה לטובתה! "לא, זה בסדר, אנחנו לא עוזבות, אז בואו נלך." קלואי חרקה את שיניה שאדריאן ומרינט צעדו לידה וליד סברינה.
"את יודעת," סברינה לחשה לחברתה הטובה שאדריאן ומרינט הלכו לקנות נקנקיות. "את יכולה לגרום למרינט לרצות לעזוב. את יכולה להבריח אותה בלי שאדריאן יראה וזה יגרום לה לעזוב מהר."
קלואי חייכה. "בגלל זה את החברה הכי טובה שלי, סברינה." סברינה קרנה מאושר. מתי הייתה הפעם האחרונה קלואי אמרה לי כזה דבר?
"אז מרינט, את בחרת לא להשאיר אותי לבד עם אדריאנוש," קלואי מתחה את אצבעותיה. "אם כך, המשחק מתחיל!"
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Abenteuer"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
