אז, כל מה שאני צריך לעשות הוא לשחרר את האקומה מהכרית של בליץ. איכשהו זה נשמע קל וקשה באותו הזמן. אם אני אשחרר את האקומה, איפה החיפושית תהיה כדי ללכוד אותה?
חתול שחור הסתכל סביב, הוא היה עייף ומוטרד מאוד. הוא אפילו לא ידע עדיין למה מרינט שונאת אותו. הוא לא ידע איך החיפושית בצרות. איך הוא יכול להתמקד במחשבות שיש צרות רבות בכל מקום?
לבסוף הוא נתקל בבליץ, איך?, כפי שניחש, היא הייתה בבית ספר שלו, קוראת בשמו של אדריאן.
"הוו אדריאן... איפה אתה?" היא הסתובבה, בדיוק בזמן לראות את חתול שחור הגיע. היא הסתכלה עליו במבט קר. "שוב אתה? אני חשבתי שנעלמת מזמן."
"בליץ, את לא יכולה להמשיך לאבד את חתול שחור בתקווה למצוא את אדריאן! את הבטחת שאת תעזרי לי להשיג את המופלאים. מה את עושה עכשיו?!"
"אל תתרגל לזה, עש לילה. יכול להיות שאקח ממך פקודות, אבל זה לא אומר שאתה תשלוט בי ככה!"
"אני הבוס שלך!" עש לילה חרק את שיניו. הוא אכן עשה רע. הוא פשוט לא חשב שהיא תתמקד יותר במציאת אדריאן. למה לרוב הנבלים שלי אכפת מנקמה מאשר לקחת את המופלאים של החיפושית והחתול השחור? הם פשוט לא מבינים כמה זה חשוב לי!
חתול שחור נעצר בעקבותיו. עכשיו, מה החיפושית הייתה עושה? הוא תהה. אם אני אעצור את הנבל הזה, החיפושית תהיה גאה בי. אולי היא אפילו תיתן לי סיכוי...
"חתול שחור, תתן לי את המופלא שלך!!" בליץ צעקה. "אני מצווה עליך!!"
"למה שאני אתן לך אותו בכזאת קלות? את צריכה להרוויח אותו!" חתול שחור הסתכל למעלה על בליץ, שהפכה להיות יותר גדולה ממנו. "את לעולם לא תעזבי את הכרית הזאת?"
"אין סיכוי! הכרית היא מה שנותן לי יותר כוח ויותר אנרגיה," בליץ ענתה. "ואם אני אמצא את אדריאן, אני אוודא שהוא יסבול כמו שאני סבלתי!"
ברצינות, מה אני עשיתי? טוב, אני רק אתמקד במידע שהיא מסרה לי. אני חייב להרוס את הכרית שלה. אני חתול חכם!
חתול שחור הסתכל סביב, ומצא גן משחקים קטן. מושלם! הוא הסתובב בחזרה לבליץ. "הו, כן! בואי ותתפסי אותי אם את רוצה את המופלא שלי."
"לא בליץ, אל תלכי. זאת מלכודת!"
"היי, אתה רוצה את המופלאים, אני אקח אותם בשבילך! ואז תפסיק להציק לי בעניין הזה."
בליץ הסתכלה בחזרה על חתול שחור. "אני באה בשבילך, בחור קטן," והיא התחילה את המרדף.
חתול שחור התחיל לרוץ אל תוך גן המשחקים. הוא הסתובב לאחור כדי לראות את בליץ עוקבת אחריו.
וואו, היא מהירה!
בליץ כמעט תפסה אותו, אבל הוא קפץ במהירות על המדרגות שמובילות למגלשה הקטנה.
"הממ, זה אמור להיות קל!" בליץ גיחכה וראתה שחתול שחור עומד על המדרגות. היא הושיטה במהירות את ידה אליו, אבל חתול שחור קפץ שוב. "הא?"
"חתולאגן!" חתול שחור צעק כשהוא קפץ על הכרית של בליץ, הוא נגע בה, והיא הפכה לשחורה.
"לאאאא!"
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Adventure"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
