"עש לילה, אני מוכן! אני אהרוס ואשיג לך את המופלאים. ואז אני אחזיר למי שהציק לי. רק תחכו... זה עד לא נגמר, החיפושית וחתול שחור! זה עד לא נגמר!"
-
"חכי שניה!" מרינט נעצרה ובהתה במכתב. היא הייתה כל כך עסוקה בלחשוב על איך לומר לחתול שחור שהיא לא אוהבת אותו באותה צורה, שהיא שכחה לשאול איך המכתב הזה הגיע לכאן.
"אל תדאגי, הסוד שלך עדיין מוגן. חבר שלי, אני לא אגיד את שמו, נתן לי את המכתב ואמר שזה מחתול שחור," טיקי הסבירה. "החבר הזה הוא הקוואמי של חתול שחור."
"אה," מרינט נאנחה ונשכבה על מיטתה. "מגניב, אני מבינה."
ואז היא שמעה דפיקות בדלת של החדר שלה, "טיקי, תתחבאי," ומיהרה לפתוח אותה.
"אליה, אני כל כך שמחה שאת... אדריאן?!" מרינט התרחקה מהדלת שלה.
"הו... היי. אמא שלך נתנה לי להיכנס היא אמרה שאת תהיי כאן. "את הולכת להיות עסוקה היום. אני די משועמם ו..."
"האמת שכן... אני הולכת לצאת היום. הולכת לצאת עם... אליה. כן, אנחנו הולכים לבלות."
"נשמע כיף. אני יכול להצטרף?" אדריאן שאל בהתרגשות.
"מה! הו... אנחנו הולכים לבלות עד מאוחר. אבא שלך לא רוצה אותך בבית?" זו הסיבה שאדריאן בא? אני לא יודעת למה, אבל זה נראה כאילו הוא רוצה לבלות לעיתים קרובות. אני חושבת שאנחנו מתקרבים יותר.
אני יודע שאני משוגע, אבל איכשהו הם נראות מאוד דומות. אני שלחתי את פלאג כדי לתת מכתב לקוואמי של החיפושית. אם אני אבלה עם מרינט, האם היא תלך לארוחת ערב? או שאני באמת טיפש וזו לא היא?
"הו... אבא שלי... הממ... אני אמצא דרך. אני עשיתי את זה הרבה פעמים בכל מקרה. אני רק אעמיד פנים שאני רוצה להיות בחדר שלי כל הלילה, בזמן שאני אהיה איתכם."
"לא, אני לא חושבת... אני לא רוצה לסבך אותך בצרות."
"כמו שאמרתי, אני עשיתי את זה המון פעמים," אדריאן חייך. "אני יודע שאת מודאגת, אבל תתני לי רק לבלות איתכם."
"ב-בסדר."
"מגניב, בואי נלך עכשיו ונחכה לאליה." אדריאן רץ כשירד במדרגות. "קדימה מרינט."
"בסדר, אני באה." מה אני הולכת לעשות. אני הולכת לבלות עם אדריאן, אבל אני חייבת ללכת לארוחת ערב עם חתול שחור. אולי אני אמצא דרך לחמוק החוצה.
אבל למה זה נראה כאילו הוא מחביא משהו. אני מתכוונת, למה שהוא יבוא לכן רק כדי לצאת ולבלות, ויסתכן להסתבך בצרות כדי לבלות איתי ועם אליה? משהו מוזר קורה כאן. אולי הוא רב עם אבא שלו, ורוצה להתחמק?
מרינט תפסה את התיק, שטיקי התחבאה בו, ועקבה אחרי אדריאן וירדה במדרגות.
-
YOU ARE READING
מימוש פתאומי 1/3 - (הושלם)
Adventure"מה את מסתירה ממני?" "מה - כלום. ממש כלום." יכולתי להרגיש את ליבי דופק. לאף אחד אסור לדעת. אבל איכשהו זה מרגיש כאילו ליבי לא דופק בגלל שחתול שחור רצה לדעת מה אני הסתרתי. איכשהו הרגשתי שאני... מתאהבת בו! - למרינט יש קראש על אדריאן לאדריאן יש קראש על...
