התעוררתי, עדיין שכבתי ליד השולחן. התעוררתי עם טעם מלוח בפי והרגשה של מים מתייבשים על פניי. האם יתכן שבכיתי בחלום?
ובכלל, האם זה היה חלום? האם מישהו באמת שלט בי בסיוט הזה?
האם האיש ההוא עדיין רודף אותי?
לא היה לי זמן כדי לחשוב על כל זה. אני מרגישה כאילו אני הולכת במעגלים, מישהו מנסה לרמוז לי משהו, אבל אני לא מצליחה לנחש. מישהו שולח לי סימני מצוקה, אבל אני לא מצליחה להציל.
ובכלל, כל המחשבות הפילוסופיות האלה סוטרות אותי מהמטרה שלי. אני כבר עמוק בתוך חשיבה חשוכה שכזו. אני ממשיכה לחשוב בצורה כזו כי כבר אין לי במה להיאחז שהוא נכון. משהו שאני בטוחה בו שהוא יעזור לי.
אני לא סומכת על אף אחד יותר.
****
ורגע.....מה השעה עכשיו?
קמתי מהר מהרצפה, וגיליתי שעכשיו עשרים לשמונה!
אני חייבת למהר, לפני שזה יהיה מאוחר מידי!
*****
התלבשתי בדרך הזריזה ביותר, ארזתי לעצמי כמה תלבושות, למקרה שיזהו אותי, ולקחתי מונית (שלמזלי הצלחתי להשיג) לבית של פייר.
במונית ראיתי שהוא שלח לי הודעה הוא לא רואה אותי בחוץ. "אני כבר מגיעה" עניתי לו בחזרה.
אני חצי רדומה, אני מרגישה כאילו אני עדיין בתוך הסיוט הנוראי ההוא.
שולטים בי גם פיזית וגם נפשית. כאילו מין רוח, מין שד נמצא בתוכי. נמצא שם ולא עוזב, לא נותן לי לעשות את מה שאני רוצה. משהו נמצא שם, עמוק בתוך הנשמה שלי, והוא קורא לעזרה. הוא נכנס והוא לא יצא עד שאני אעשה את מה שאני צריכה כד לעזור לו.
אבל עכשיו אני צריכה להתמקד בפרוייקט אחר. עכשיו אני צריכה לעקוב אחרי אגת'ה.
YOU ARE READING
לולה- הסיפור האמיתי
Mystery / Thrillerורוניקה וינטר, חוקרת פרטית שגרה בפריז, אף פעם לא ניהלה חקירות יותר מידי מסובכות. אך יום אחד, היא מקבלת שיחת טלפון שמשנה לה את כל החיים... בחקירה הזו, היא מחפשת אישה נעדרת בשם לולה ויולט, שבזמן היעדרותה היא שולחת מכתבים לורוניקה ורוצחת את קרוביה. תו...
