קולו גרם לי להרגיש זרם מוזר בגופי. ההרגשה הזאת שאתה יודע שאתה הולך לאבד משהו ושזאת הפעם האחרונה שתראה אותו.
"לא משנה מה יהיה, אל תבכי ורוניקה" אמרתי לעצמי. החלטתי לסיים עם זה מהר, אחרת אני אפגע יותר.
אך לפני, אני חייבת לברר מה הוא רצה ממני בטלפון.
"אתה יודע מה קרה, ראסל" אמרתי לו ונאנחתי.
"לא, אני לא, תסברי לי מה קרה" הוא אמר בקול תוהה.
"כאילו שאתה לא יודע ראסל," ציחקקתי והמשכתי לדבר," למה בדיוק אמרת לי לא לצאת מהבית עוד יומיים?"
"א...אני לא יכול להגיד לך הרבה....פשוט אל תצאי. תאמיני לי, זה לטובתך" הוא אמר במהירות.
"ראסל, אני רוצה לשאול אותך משהו"
"מה קרה?" הוא שאל בקול המום.
"האם אתה באמת רוצה לטובתי? האם באמת אכפת לך ממני? כי זה לא נראה ככה, ראסל". אמרתי באגרסיביות.
"אל תהיי תוקפנית, כבר אמרתי לך, בחיים לא התאהבתי במישהי כמו שהתאהבתי בך, אני רוצה אך ורק לטובתך ורוניקה".
"אה באמת? אם בחיים לא התאהבת בבחורה כמו שהתאהבת בי, אז למה אני רק המאהבת הצדדית? הא? למה אני רק הבחורה הזאת שאתה מנשק מידי פעם שמשעמם לך? למה אתה לא יכול לחיות רק איתי? אני כזאת גרועה שאני רק מאהבת שאתה מבקר מידי פעם? אתה חושב שאני לא נפגעת מהמערכת יחסים הזאת?" צעקתי לתוך השפורפרת כמו שמעולם לא צעקתי.
האמת יצאה. עכשיו נראה איך העקשן יתמודד איתה.
"אז למה אף פעם לא אמרת לי את זה? למה כל פעם את מסתירה? ובאמת שאני רוצה אך ורק בטובתך, אבל את יכולה לדבר! את ממש לא המאהבת מהצד שלי, פשוט..... אוי ורוניקה, אני לא יכול עם זה יותר... א-אני..." הוא אמר, אך קטעתי אותו באמצע ואמרתי:
"גם אני לא יכולה עם זה יותר, ראסל. תשמור את התירוצים והאופי המטונף שלך לעצמך.
זאת הפרידה האחרונה, אני נשבעת. אני לא רוצה יותר לשמוע את האסטרטגיות שלך מדברות".
ניתקתי את הפלאפון והתיישבתי על הרצפה. הוא לא התקשר שוב. הרגשתי סוף סוף שלמה עם עצמי. הרגשתי בטוחה עם עצמי. הוא האיש ששיגע את מוחי בלי סוף. הוא האדם שהצליח לגרום לי, לורוניקה וינטר, להיגרר אחריו ואחרי קסמו. הוא, הזמר אופרה השקרן הזה, גרם לי לחשוב שהוא איש כל-כך מדהים שמגיע לו אותי. גם אם הוא יודע וגם אם לא, הוא ניצל אותי, הוא הכה את נפשי, הוא האיש שהבטחתי לעצמי שלעולם לא אתאהב בו.
אך התאהבתי בו. לכל מטבע יש שני צדדים. כמה שאהבתי אותו...
נזכרתי בנשיקה הראשונה שלנו. כמעט דמעות עלו על פניי. פה, בחדר הזה, שנינו ישבנו ורקמנו חלום ללא מילים. את החדר הזה הצפנו בחום אינסופי ואהבה בלתי נפסקת. עכשיו, החדר הזה ריק לחלוטין מאהבה ומחום, ולא נותרו לי עוד מילים לתאר את הרגשת הריקנות הבלתי פוסקת שהייתה בי.
"זאת לא ריקנות, זאת ריקנות שלמה", אמרתי לעצמי.
וכשאמרתי זאת לעצמי, הבנתי שכרגע, יש חצי כוס ריקה וחצי כוס מלאה.
הטלפון הנייד שלי רטט. קיבלתי הודעה מדייזי שבה היה כתוב:
"עשית את הבחירה הנכונה, הוא מת מבושה עכשיו. לואיס ואני פה אם את צריכה"
חייכתי לעצמי והבנתי מיד מהי חצי הכוס המלאה של אותה פרידה. גם לחזקים יש בעיות. ודייזי יודעת את זה.
כבר הרבה זמן יש לי הרגשה שכל הסיפור נשמע כמו יומן של נערה מתבגרת, אך אולי רק עכשיו בעצם אני פותרת את בעיות גיל ההתבגרות שלא העזתי לפתור פעם. אולי אחרי הדחקה של שנים רבות אני חושפת מה שאף פעם לא אמרתי שהייתי נערה.
אין בי חרטות על מה שאמרתי. העבר מעכשיו מאחוריי, ואולי הוא הבעיה. יש עוד הרבה בעיות לפתור כמובן, ואולי יהיה לי סוף טוב.
והנה, בלי שום איזכור ובלי שום הזמנה, זה הגיע שוב.
ראשי הסתחרר, גופי נמשך אל הרצפה כמו מגנט והתכווצתי על הרצפה
עיניי היו פקוחות שוב, שפתיי רעדו, ניסיתי להגיד לזה לעצור, אך זה לא נעצר.
מצאתי את עצמי שוב בתוך הערפל שבראשי. אם הוא מגיע ברגעים פחות רעים, זה כנראה חשוב. אני פה ואני מוכנה לבדוק מה קורה.
YOU ARE READING
לולה- הסיפור האמיתי
Misterio / Suspensoורוניקה וינטר, חוקרת פרטית שגרה בפריז, אף פעם לא ניהלה חקירות יותר מידי מסובכות. אך יום אחד, היא מקבלת שיחת טלפון שמשנה לה את כל החיים... בחקירה הזו, היא מחפשת אישה נעדרת בשם לולה ויולט, שבזמן היעדרותה היא שולחת מכתבים לורוניקה ורוצחת את קרוביה. תו...
