לולה- הסיפור האמיתי

פרק 17- בגידה באמון

הפעמון צילצל. הוא העיר אותי, הראה לי שצריך לחזור למציאות לאחר עוד שקיעה במחשבות מבלבלות.

הבטתי בעינית. מעכשיו אני מפחדת מכל דבר, עד כדי כך שפיתחתי הליכה שקטה. וכנראה שפיתחתי גם פרנויה מטורפת.

פתחתי בשקט את הדלת. עמד שם גבר עם שיער שחור כפחם, בעל שפם קטן ועיניים כהות. ישר ידעתי שהוא מהצרפתים האלה שגאים בעצמם ומראים לכולם כמה צרפתים הם. אני קוראת לאנשים כאלה "צרפתים מוגזמים".

"שלום, אני פייר, דיברתי איתך בפלאפון מקודם"

"נעים מאוד, אני ורוניקה וינטר, בוא תיכנס" 

הוא נכנס, התיישב על אחד מהכיסאות ליד שולחני, ואמר: "כמו שאמרתי לך כבר בטלפון, אני מרגיש שאישתי מסתירה משהו. אני....אני כבר לא סומך על אישתי יותר. בחיים לא חשבתי שאומר זאת, אך אני לא מאמין למה שהיא אומרת לי יותר. היא אמרה לי שהיא קודמה והיא תחזור בשעות יותר מאוחרות, אבל אחרי שדיברתי עם שותפה שלה לעבודה, הבנתי שמה שהיא סיפרה לי זה שקר. אני כבר לא יודע מה לעשות, בבקשה תעזרי לי".

כמה כואב שאתה סומך על בן אדם בצורה שאף פעם לא סמכת על מישהו, והוא פוגע בך. כמה כואב זה כאשר אתה מבין שמישהו שאתה כל כך אוהב וכל כך סומך עליו מסתיר ממך משהו. כמה עצוב זה כאשר מערכת יחסים שלמה בנויה מאמון, ומישהו מפר אותו. 

"אוקיי אדוני, עכשיו תספר לי פרטים עליה. אני אעקוב אחריה ואגיד לך הכל לאחר מכן".

"אוקיי, אז שמה הוא אגת'ה סטרומן, היא נשואה לי כבר שנתיים. היא בת 24, יש לה שיער חום כהה ועיניים תכולות-אפורות. היא עובדת בבנק, היא כבר סיימה את שנות האוניברסיטה. אנחנו גרים ביחד ברובע השני של פריז, באזור קרוב למקום העבודה שלה. היא בדרך כלל יוצאת לעבודה בשמונה בבוקר, אך השעה בה היא חוזרת הביתה תמיד משתנה."

"ידוע לך משהו שהיא עושה בזמנה החופשי?"

"לא ממש, אנחנו לא מתראים הרבה. אבל שאני מדבר איתה, היא לרוב תדבר על מה היא קנתה או דברים כאלה. לפעמים היא מראה לי מה היא קנתה, ולפעמים אני חושב שזה סתם תירוץ."

"אוקיי, אני חושבת שהמידע הזה מספיק לי. מחר אני אעבור ליד הבית שלכם בשמונה ואעקוב אחריה. עוד יומיים אנחנו ניפגש שוב ואני אספר לך כל מה שקרה. האם זה בסדר?"

"כן. תודה רבה לך על כל העזרה שלך ורוניקה, את אפילו לא יודעת כמה את מועילה לי. אני מקווה שהיא לא בוגדת בי, כי אני כל כך אוהב אותה, אני אפילו לא יודע איך להביע את רגשותיי אליה במילים. אני ממש מפחד לאבד אותה. אך מצד שני, אני לא חושב שאני אוכל להמשיך את מערכת היחסים איתה אם אני אבין שהיא בוגדת בי. מה שאת עושה הוא בעצם הצעד המכריע בשבילי, למרות שאני לא רוצה להתגרש ממנה. כבר התגרשתי בעבר, ואני לא רוצה לאבד גם אותה".

חשתי צער לגבי פייר. ניסיתי לעודד אותו ואמרתי: "פייר, אם היא בוגדת אין מה לעשות. אני כבר פתרתי מקרים כאלה בעבר, וזה הצעד הנכון בשבילך. אין מה לעשות, הרי זה רק יכאב לך יותר אם תמשיך לחיות איתה."

הייתה שתיקה. הוא הלך וחשתי מבוכה.

אני מרחמת על פייר. הוא נראה כאילו הוא כבר התגרש פעם או פעמיים, והוא בטח ממש נואש למישהי שתעזור לו. אבל כנראה שאגת'ה רצתה אחרת.

ואולי זה בגלל הפרש הגילאים בין פייר לאגת'ה. נראה שיש הפרשי גילאים ביניהם, ואולי אגת'ה חיפשה מישהו צעיר שיתאים לה. ולצערי, אולי היא מנצלת את פייר. היא משקרת לו כדי להשיג מה שהיא רוצה, אך היא לא מתוחכמת כמו שהיא חושבת שהיא אם פייר עלה על זה.

אך זו לא הדרך. היא לא יכולה להשיג את כל מה שהיא רוצה בדרך הזו. אין מה לעשות, לפי מה שפייר מתאר, היא בוגדת בו. כל מה שאני צריכה לעשות זה לעקוב אחריה ולהגיד לו שזה בטוח שהיא בוגדת בו. זו תהיה פרשה נורא קצרה, אני לא צריכה להתרכז בזה הרבה. יש לי צרות יותר גדולות.

למשל, איך בדיוק אני הולכת לברוח מהמשטרה?