התעוררתי. שוב התעוררתי והבנתי שיום חדש עומד בפתח.
הבגדים כבר היו עליי, הכל היה מסודר במקום.סירקתי את שיערי השחור והמבולגן. הוא מתארך מהר מאוד, הוא מגיע לי בערך לחצי מהגב. כשאני חושבת על זה, אפשר לתפוס אותי מהשיער. אני אגזור אותו שיהיה לי את הזמן לכך.
רצות לי הרבה מחשבות בראש. כל הזמן. אני כבר כותבת על זה המון. אבל ברגעים האלה, נזכרתי במשהו שאבא שלי אמר לי פעם: "אם את תתעמקי במחשבות יותר מידי, את לעולם לא תצאי מזה". זה נכון.
כמו שאתם רואים, אני כל הזמן במרדף אחרי המחשבות שלי. בהתחלה חשבתי שככה חוקרת אמורה לעבוד ושככה חוקרת אמורה להיות. אבל טעיתי. חוקרים אמורים לעסוק בחקירה שלהם וברמזים שיש להם באותו הרגע, לא במחשבות הפילוסופיות שלהם! וגם לא בדברים שיקרו בעתיד! ותאמינו לי, מחשבות על העתיד תמיד מלחיצות אותי.
אם יש זמן שהכי מתאים לשכוח מהמחשבות ופשוט לזרום עם הרמזים שיש לי- זה עכשיו. עכשיו זה הזמן לפעול בהתאם לתנאים שנמצאים בידי ועכשיו הגיע הזמן ללכת עם מה שהעולם יתן לי. כל הקטע הוא פשוט לשחק את המשחק עם הפשע. אם קולטים את החוקים של המשחק, אפשר להמשיך לשחק. ואצלי זה בשלבי התקדמות.
כפי שאתם רואים, לולה היא אינה טיפשה כלל וכלל. למעשה, אני עדיין תוהה איך אישה עדינה כמותה יכולה לרצוח בדם קר את כל מי שאי פעם היה לה אכפת ממנו.אני עדיין לא מבינה איך אישה עם פנים כאלה ביישניות ותמימות יכולה לחשוף פרצוף אכזרי שאף אחד לעולם לא חשב שיהיה. אבל אלה החיים, לא כל אחד הוא מה שהוא נראה.
*******
השעה עכשיו כבר עשר בבוקר. השמיים מאירים לי פנים, כנראה מברכים אותי לקראת מה שהולך להיות. חבל שכולם יודעים מה יקרה חוץ ממני.אך מצד שני- זה כל מה שמאתגר בדבר הזה, לא?
התבוננתי שוב ברמז השני:
"אנשים באים,
אנשים הולכים,
אך האם את יודעת
מי אחרייך עוקבים?"
אני כבר יודעת שאני ופייר לא נהיה היחידים ב"זירה" שנרקמה כאן. אנחנו לא נהיה היחידים שירצו משהו. יש שם עוד מישהו. הוא אינו מחפש נקמה, הוא אינו מחפש חופש או שלווה. אותי הוא מחפש, והוא יעשה הכל כדי למצוא אותי. חיה או מתה, הם אחרי. למען האמת, הם תמיד היו. אך אולי הפעם זה רציני.
כולם אחריי, אך אני חייבת לבוא. אני חייבת להראות להם שגם אני יכולה לשחק את המשחק הזה. אתם לא מאיימים עליי, אתם לא מפחידים אותי. אני לוחמת!
*****
המונית חיכתה לי בחוץ. נעלתי את ביתי, בתקקווה שאני גם אחזור אליו היום. כבר החבאתי כל מה שיכולתי, הבית נראה יותר ריק ממה שהוא היה אי פעם. נכון, הבית שלי לא מלא בחפצים, אז החבאתי את כל מה שהצלחתי לחשוב עליו. החבאתי את כל מה שיחשבו שהוא יכול להיות רמז למשהו עליי, או משהו על מישהו אחר.
YOU ARE READING
לולה- הסיפור האמיתי
Mystery / Thrillerורוניקה וינטר, חוקרת פרטית שגרה בפריז, אף פעם לא ניהלה חקירות יותר מידי מסובכות. אך יום אחד, היא מקבלת שיחת טלפון שמשנה לה את כל החיים... בחקירה הזו, היא מחפשת אישה נעדרת בשם לולה ויולט, שבזמן היעדרותה היא שולחת מכתבים לורוניקה ורוצחת את קרוביה. תו...
