לולה- הסיפור האמיתי

פרק 47- תחילתו של המרדף הגדול.

הנה עוד אחד מהרגעים בהם לא הצלחתי לחשוב על כלום. פשוט לברוח. צריך לברוח כמה שיותר מהר כדי להינצל מידיהם האוכפות של החוק.

הם חזקים, זה ידוע לי. אסור לי ליפול לידיהם. גם אם זה יגרום לי לצרות, אני פשוט חייבת לברוח. לא שיתפתי אף אחד בחומרי החקירות שהיו לי, ועל זה יכולים לתת לי כמה חודשים טובים בכלא. הזמן בכלא רק יהרוס אותי ואת החקירה, פשוט אסור לי להיתפס. 

אני. חייבת. לברוח.

ברגעים כאלה, אין משהו אחר להתעסק בו. כל מה שאתה רואה בעיניים זה את האופק, ולא משנה אם אני לא יודעת לרכוב על אופנוע בכלל, אני פשוט חייבת לשחק את המשחק. אני חייבת להגיע אל הסוף. זה כמו לרוץ לעבר מטרה שרחוקה ממך.

לרוץ עד שהרגליים שלך נקרעות לחצאים.

******

שמתי לב שהמקום שבו פייר ואני עמדנו היה מאחורי הבניינים בשכונה של ראסל,דייזי ולואיס. עכשיו מובן לי שהם בעצם ידעו שזה הולך לקרות.

למה לא סיפרו לי? אני לא יודעת, אך זה לא לעכשיו.

שוטרים רודפים אחריי בכל פינה. הרכבים הגדולים שלהם נצמדים לאופנוע השחור והקטן שעליו הייתי, קולות הסירנות מנסות להסיח את דעתי, אך אני נחושה. אני נחושה במטרתי הגדולה, אני נחושה בלהביס אותם. להביס את הכוח הגדול הזה שנקרא "משטרה". 

אתם מבינים, אף פעם לא הייתי בעד המשטרה. ראיתי מספיק מקרים דרך העיניים שלי בהם המשטרה פשוט הראתה מבחוץ פרצוף של אכפתיות וחום, אבל מבפנים לא היה להם אכפת בכלל. הסתובבתי מספיק ברחובות העיר וראיתי מספיק אנשים שזקוקים לעזרה ואין מי שיטפל בהם. המשטרה נוטשת את המקרים האלה, המקרים שצמאים לצדק וחופש, וכל מה שהם אוהבים לעשות זה רק לקחת כסף מאנשים!

לאף אחד מהשוטרים אין את האומץ הזה לטפל במקרים הקשים באמת. לאף אחד מהם אין את האומץ להתמודד עם מקרה כלשהו ועם מה שיקרה אחריו. לאף אחד אין את האומץ להיכנס לחקירה ובאמת להרגיש אותה.

לאף אחד מהם אין אומץ כמו שלי.

זה למה אני לא חולקת איתם את המידע. זה למה אני לא עובדת ביחד עם המשטרה. אף אחד מהם לא יבין את הסערה שמתחוללת עמוק בתוך החקירה, גם אם עכשיו הם יתחילו להתחרות נגדי ב"מי ימצא את לולה ראשון". אני יודעת שאני חווה הרבה יותר מהם, אני יודעת שאני יכולה לעזור הרבה יותר מהם.  

הנה, שרטתי עוד מכונית. הצלחתי ללמוד להכיר את האופנוע די טוב לאחר נסיעה של בערך חצי שעה. התחלתי להיכנס לסימטאות שהיו מוכרות לי, כאלו שהמכוניות כבר לא יוכלו לעבור. שוטרים התחילו לעלות על גגות. התחילו לנסות לירות בי, להכות אותי, לתפוס אותי, לכלוא אותי. לענות אותי.