פרק 52- עקבות שלישיים (דמעות)

177 14 0
                                    

כשפתחתי את הפלאפון, מצאתי את הכותרת. ידעתי שזה עוד מכתב. עוד הודעה שאמורה לפתוח רמזים לגבי המיקום הבא. או המרדף הבא. אולי הרצח הבא?

אצל לולה, אי אפשר לדעת שום דבר.

כותרת ההודעה הייתה: "עקבות שלישיים-דמעות". בלחץ פתחתי את ההודעה, ובה היה רשום:

"כשהאריה אוהב לצוד לבבות של כבשים,

הכבשה צריכה לירות בו לפני הציידים.

גם את יודעת מהו שיברון לב,

אז האם כדאי להחזיר לו את הכאב?"

אוקיי, רמז שלישי. עכשיו המוח שלי צריך לפעול, בתקווה שאני אצליח למנוע דבר כלשהו שאמור לקרות. כדי לעשות את זה, אני צרכה לנתח כל דבר שיש בתוך הפתק הזה. אולי אין פה את כל הפתרונות, אבל אני חושבת שאני יכולה להצליח. 

סגרתי את ההודעה וחיכיתי לרגע שבו אחזור לחדר האכסניה, רק ליתר ביטחון. הרגשתי כאילו מישהו דחף אותי מתוך הבור שהייתי בו וגרם לי להרגיש יותר חכמה. משהו, מין כוח מסוים, גרם לי לחזור לורוניקה הישנה שהייתה בתוכי: ורוניקה שעובדת לפי החוקים של עצמה. ורוניקה שמנתחת רמזים בדרך המיוחדת שלה. לא האישה המוזרה הזאת שנהפכתי אליה, האישה הזאת שהיא בעצם- רק קורבן בתוך מערכת פשע אחת גדולה. זה נתן לי כוח, נתן לי אש בתוך נשמתי שרק חיכתה לפרוץ. 

אמרתי לפייר שאני אחת שמחפשת צדק. עכשיו זה מרגיש לי נכון. לולה היקרה, לא משנה מהו אופייך, את עדיין פועלת לא נכון. אני מורדת בשיטות הפעולה שלך, לולה. לא כך זה צריך להיות.

*******

חזרתי לאכסניה. כולם הביטו בי מוזר, אבל גם ככה אני עוזבת עוד יומיים-שלושה. אם כל מי שנמצא בסביבה הזאת יתחיל לזהות את הפנים שלי, זה יהיה הרבה יותר קל למשטרה למצוא אותי.

נכנסתי לחדרי ופתחתי שוב את ההודעה. ניסיתי לנתח את ההודעה כמה שיותר וכתבתי כל מה שאני יודעת על כל גורם בתוך המכתב:

אריה= חיית טרף, חיה שרק מחפשת קורבנות. האריה חושב שהוא "מלך היער" ושהוא יכול לעשות כל מה שבא לו, אך לפי דעתי- היער הוא לא משחק כה פשוט כמו שנדמה לו.

כבשה= חיה שכיחה, לא חכמה במיוחד. האדם מנצל אותה לטובתו האישית, ואין בני-אדם רבים שדואגים לכבשים כאשר הם מגדלים אותן.

ציידים= אנשים שצדים חיות למען הנאתם האישית, חלקם גם מתפרנסים מזה. לפי דעתי, צייד חיות הוא אינו דבר חוקי, אך אני חושבת שעדיין קיימים ציידים, אני אפילו יכולה לומר שאני בטוחה בכך.

שיברון לב= ?

סימנתי את שיברון הלב בסימן שאלה כי ידעתי שייקח לי זמן לחשוב על זה. הלב שלי באמת "נשבר" בגלל ראסל, ואולי זה קשור לזה. 

רגע, איך לולה יודעת שחוויתי "שיברון לב"? זה אומר שמישהו כן עוקב אחריי! אני לא סתם דאגנית! יש מישהו שמגלה ללולה את הכל! יש מישהו שעוזר לה! אני בטוחה בכך!

השאלה היא, איך מוצאים את האדם הזה מבלי להיתפס? לפי הניסיון המועט שלי, אני חייבת להכין רשימת חשודים ולעקוב אחרי כל אחד מהם. אבל השאלה היא, מתי אני אוכל לתפוס אותם בפעולה? ואיך? 

הוצאתי פתק אחר, ושם רשמתי את כל האנשים שהיו איתי בקשר בזמן הקרוב\ כנראה יודעים עליי משהו ויכולים איכשהו להגיד ללולה על זה:

דייזי- זה ממש כואב לי לומר את זה, אבל אולי היא בעצם רק מרמה אותי. אני לא חושבת שזה נכון, אך אסור לסמוך על אף אחד במאה אחוז.

לואיס- כואב לי גם לרשום אותו, אבל יתכן והוא קשור איכשהו.

ראסל- אני עדיין לא מבינה איך הוא ידע להתקשר אליי כאשר הוא ודייזי ראו כמות גדולה של אנשים, אבל אולי הוא בעצם זה שנותן ללולה את כל המידע. 

אגת'ה- היא דמות מיסתורית. יכול להיות שהיא עוזרת לפייר, ויכול להיות שאולי היא בעצם עוזרת ללולה. אף פעם אי אפשר לדעת.

פייר- יהיה מסוכן מאוד לעקוב אחריו. למעשה, זה יכול להיות כל איש משטרה אחר שעוקב אחריי ויוצר עם לולה קשרים, אך אני פחות בטוחה בכך. זה גם יהיה מאוד שטותי לנסות לעקוב אחרי איש משטרה, כי רוב הסיכויים הם שאני אתפס. 

זה כל מה שבעצם היה לי בראש. לא ידעתי בעצם ממה להתחיל, הרי אני לא  חושבת שה"חפרפרת" הולכת ללולה כל יום, אלא רק כשלולה צריכה אותה, או כשיש לה מידע חשוב להעביר. הרי אין שום סיכוי שכל יום הן מדברות, הרי החפרפת רוצה להיראות כמו דמות רגילה לחלוטין!

החלטתי שאין לי למה לעקוב אחרי כולם. זה גם יסכן אותי וגם יהיה חסר תועלת. אני פשוט צריכה להמשיך ולנסות לגלות עוד פרטים על לולה. בעצם, אני צריכה לשחק את המשחק שלהם ולעשות כאילו אני מחפשת פרטים על לולה, אך בעצם אני גם מחפשת את החפרפרת!

כן, ורוניקה וינטר חזרה לשגרה! 

ומרוב כל המחשבות האלה, לא הבנתי שהגוף שלי כבר מתחיל להתעייף. מרוב כל החשיבה הזאת, לא שמתי לב שכבר הגוף הפיסי והחיצוני שלי רוצה כבר ללכת לישון ולסיים עם היום הזה. כמו כמעט כל החקירה, הזמן עובר לי מהר מידי. נו טוב, אני מרגישה שאני מנצלת אותו כמו שצריך. בקצב הזה, אני עוד אצליח למצוא את לולה בספטמבר!

הלכתי לישון בתקווה שהנה, אני חוזרת לתפקד. לאט לאט אני עוד אצליח להגיע לפסגה ולצאת מתוך הבועה של עצמי, הבועה הזאת שלא התפוצצה כל ימי חיי.

לולה- הסיפור האמיתיWhere stories live. Discover now