בדרכי אל הבסטיליה, לא הפסקתי לחשוב על אלן ועל לולה. כבר היו לי חקירות כמו אלו בעבר,אבל הפעם החקירה הזאת נראתה לי מיוחדת. יכול להיות שלולה אולי עוברת דירה או בתקופת מבחנים באוניברסיטה ואלן היא סתם אישה דאגנית, אבל החקירה הזאת נראית לי מאוד מיוחדת.
צפיתי איך הגשם נפסק לאט לאט וחיכיתי לתחנה שלי. איזור הבסטיליה הוא מאוד מתויר, מעניין למה בני הזוג אלבין רצו שאני אפגוש אותם שם.
בכל הפגישה עם בני הזוג אלבין לא הפסקתי לחשוב על לולה. הייתי מאוד מסקורנת ורציתי כבר ללכת לספרייה שבה לולה עובדת.
כשהפגישה הסתיימה, לא ביזבזתי את זמני בשוטטות בין הרחובות, והתחלתי לחפש את הכתובת של הספרייה.
שנכנסתי, לא הייתה שום מוכרת באיזור, אז התחלתי להסתובב בין הספרים. זאת הייתה חנות ספרים מאוד קטנה, אבל נחמדה.
״גברתי, במה אוכל לעזור?״ שאלה אותי מוכרת עם שיער מתולתל.
״אני ורוניקה וינטר, חוקרת פרטית. אני חוקרת על היעדרות של אישה בשם לולה, לולה...״
רציתי להגיד את שם משפחתה של אלן, פורסיו, אבל נזכרתי ששם משפחה קובעים לפי הצד של האבא, ולא של האמא, לכן כנראה זה לא יהיה שם משפחתה. ניחשתי שאלן היא הסבתא מהצד של האמא,כי אם היא הייתה מהצד של האבא היא לא הייתה אומרת לי שהוא אלכוהוליסט, היא כנראה הייתה מכחישה זאת כדי לא לבייש את המשפחה שלה.
״אוי לולה... לולה הייתה מוכרת נפלאה פה, אבל היא התפטרה כי היא אמרה שהיא עוברת לרובע אחר בעיר ושהוא נורא רחוק מפה, אז היא לא תוכל לעבוד פה ״
זה כבר נראה לי חשוד שזה מה שהיא סיפרה למוכרות האחרות.
״יש לך אולי דברים שקשורים אליה שנמצאים פה?״
״כן, בטח!״ אמרה המוכרת וניגשה לדלפק.
היא הוציאה משם תמונה שבה חמש נשים צעירות, כולל היא ולולה.
״אנחנו מתחברות אחת עם השנייה. אנחנו,המוכרות, ממש כמו חברות שעובדות באותה חנות. אנחנו מדברות על ספרים, ולפעמים גם נפגשות. פה זאת תמונה מאחת הפגישות שלנו. לולה היא השנייה משמאל, אם עוד לא זיהית. אני לא חושבת שלולה נעדרה, אבל אם היא כן, את יכולה לקחת את התמונה , יש לי עוד עותק״.
זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את לולה. היא נראתה כבחורה תמימה וביישנית; אפשר היה להבין למה אלן מתייחסת אליה כנכדה הקטנה והמתוקה.
״ האם יש לך עוד דברים שקשורים אליה?״
״כן, בחוץ יש שלט של 20% הנחה על כל הספרים,היא רשמה אותו״.
יצאתי החוצה והסתכלתי על השלט . היה לה כתב מאוד יפה, היא כנראה ימנית. צחקתי קצת שראיתי את זה, כי לא ידעתי איך זה עומד לעזור לי, אבל אולי זה הכרחי לראות את כתב ידה.
צילמתי את השלט ונכנסתי בחזרה לחנות.
"מצטערת," אמרה המוכרת והמשיכה, "חיפשתי עוד דברים, אבל זה כל מה שמצאתי עליה".
"אולי את מכירה איזה ספר שהיא מאוד אוהבת, או מתחברת אליו, או אולי... מושפעת ממנו?" אמרתי למוכרת בזריזות, בלי יותר מידי חשיבה.
"יש לי רק ספר אחד שעונה על כל הקריטריונים האלה. חכי שנייה".
התשובה שלה קצת הלחיצה אותי. מוכרות ספרים לא אומרות כאלה דברים הרבה.
היא חזרה עם הספר פנטום האופרה.
"היא מאוד אוהבת את הספר הזה, היא לא מפסיקה לדבר עליו. היא מושפעת הרבה מאוד מספרות, אבל זה הספר הכי אהוב עליה."
"אני יכולה לקנות אותו?" שאלתי את המוכרת.
"כן, בטח." היא אמרה לי.
שילמתי על הספר. הודתי לה על המידע והלכתי אל ביתי.
בנתיים, ידועה לי רק מסקנה אחת:
זה הולך להיות מסע ארוך.
YOU ARE READING
לולה- הסיפור האמיתי
Mystery / Thrillerורוניקה וינטר, חוקרת פרטית שגרה בפריז, אף פעם לא ניהלה חקירות יותר מידי מסובכות. אך יום אחד, היא מקבלת שיחת טלפון שמשנה לה את כל החיים... בחקירה הזו, היא מחפשת אישה נעדרת בשם לולה ויולט, שבזמן היעדרותה היא שולחת מכתבים לורוניקה ורוצחת את קרוביה. תו...
