הפלאפון שלי רטט לאחר שקט מוחלט שהיה בתוך נפשי. רק ראיתי את המילים הראשונות והתחלתי לפחד.
"עקבות שניים-עמל". זה המכתב השני מהרוצח.
אני מפחדת להיכנס, אבל בשביל מה אני פה?
אני פה כדי להיכשל פעם אחר פעם, ובסופו של דבר, אני עוד אנצח אותו.
האתגר אושר.
****
פתחתי את ההודעה, וכל מה שהיה שם היה זה:
" ,אנשים באים
,אנשים הולכים
אך האם את יודעת
מי אחרייך עוקבים?"
שוב אותה הרגשה של פחד. בהלה. שוב מין נפילה קטנה, מין קפיצה של הלב. שוב ההרגשה שהלב שלי זז ממקומו.
לא רוצח יקר, אם לא הבנת, אני לא יודעת מי עוקב אחריי. אבל כנראה שאני לא אקבל תשובה. אחרי הכל, לא מקבלים הכל בחיים.
הגיע הרגע שאני חייבת להתאמץ, הרגע שאני חייבת להיזהר מכולם.
*****
השעה כבר עשרה לשמונה. אני מתקרבת לכיוון הבנק, החלפתי בגדים שוב. למרות שאני כבר יודעת שהיא חושדת בי.
הנה, היא יצאה. היא ניסתה לתפוס מונית, אך לשווא. היא דיברה עם מישהו שיקח אותה, כי המכונית שלה מקולקלת. אבל זה לא היה פייר.
ישבתי על ספסל לידה. היא הביטה בי, אך השלכתי מבטי לרצפה.
היא התיישבה לידי וחיכתה לאיש שיקח אותה.
"אז...את יודעת מה השעה במקרה?" היא שאלה אותי בטון רציני.
"שמונה" אמרתי לה במהירות.
נהייתה דממה. למרות שהבטתי לכיוון אחר, היא ניסתה להסתכל על פניי ולראות מאיפה אני בדיוק מוכרת לה.
"תגידי, ייתכן שנפגשנו איפשהו באיזור הזה?" היא שאלה בטון קצת יותר רגוע מהפעם הקודמת שהיא דיברה איתי.
"אני לא חושבת, אני לא מבקרת הרבה באיזור הזה" אמרתי לה
"אבל את ממש מוכרת לי, ואני לא יודעת מאיפה. את בטוחה שבחיים לא נפגשנו?" היא שאלה בתדהמה.
הבטתי אל תוך עינייה ועשיתי מין הצגה שאני מנסה להיזכר מאיפה היא מוכרת לי. יש לה נקודת חן מתחת לעין. היא נראית כמו בחורה שתתאים לראסל. "לא, מצטערת, אני לא חושבת שנפגשנו אי פעם" אמרתי לה והייתה עוד שתיקה של כמה שניות.
הפלאפון שלה צילצל. "כן, אני ליד הבניין ההוא, כן, אין בעיה, ביי" היא אמרה לאיש שדיברה איתו וניתקה.
"טוב...באו לקחת אותי, אני חייבת ללכת, היה נעים לדבר איתך, גברת..."
"רק תקראי לי ויקטוריה" עניתי בלחש.
"טוב, להתראות ויקטוריה, וערב טוב לך".
קראתי לעצמי בכוונה ויקטוריה, למקרה שהיא תספר עליי לראסל, אז שירגיש קצת רגשות אשם, אבל שלא ידע שגיליתי את סודו.
מכונית שחורה התקדמה לעברה. היו בה חלונות שחורים. לא הצלחתי לראות מי שם.
אבל הרגשתי שמישהו מסתכל עליי. מישהו בוחן אותי.
מישהו בצד השני של החלונות השחורים בוהה בי, ונוסע לדרכו.
אני חייבת לעקוב אחריהם. משהו שם לא בסדר.
YOU ARE READING
לולה- הסיפור האמיתי
Mystery / Thrillerורוניקה וינטר, חוקרת פרטית שגרה בפריז, אף פעם לא ניהלה חקירות יותר מידי מסובכות. אך יום אחד, היא מקבלת שיחת טלפון שמשנה לה את כל החיים... בחקירה הזו, היא מחפשת אישה נעדרת בשם לולה ויולט, שבזמן היעדרותה היא שולחת מכתבים לורוניקה ורוצחת את קרוביה. תו...
