Insatiable - larry

רעבים - 11

מוקדש לשחר עם החתולה השטנית ביי Larrys28092013  
נ.מ. לואי:
״זה היה ככ אמיתי, היא הייתה שם היא- הייתה שם״ נאנחתי שישבתי על כיסא בביתו של הארי, כולי רטוב ורועד עטוף במגבת עם כוס תה ביד, השאר אוכלים פיצה בחוץ ״אני יודע לו, זה בסדר״ אמר הארי בלי בכלל לדעת מה קרה עם אמי, וחיבק אותי ״תודה הארי, אתה יכול ללכת להיות איתם״ אמרתי והוא הניד בראשו ״לא אני- רוצה להשאר איתך״ הוא אמר בהיסוס וחייך אליי ״תודה הארי, אבל זה בסדר תלך״ אמרתי והוא הנהן, הניח נשיקה בקודקוד ראשי ויצא לבחוץ מצטרף לאחרים.
———————————
נ.מ. הארי:
אני לא מצליח להכניס אותו למיטה, זה עוד יקרה,אני כלכך רוצה לזיין את הגוף הקטן והיפה שלו, אני רוצה לנשק כל נקודה בגוף הקטן והיפה שלו, ושהוא יהיה מתחתי ויגנח שכל העולם ישמע את הקול היפה שלו, כמה פעמים וביי ביי לואי, ככה אני אוציא אותו מהמערכת שלי, אזיין כמה פעמים את הגו.. בקיצור אותו! ואסיים איתו.
״היי חבר, על מה אתה חושב?״ זאין שאל מוציא אותי מהאופוריה בה הייתי, הסתכלתי לבפנים, ללואי שיושב על הכיסא הגדול עטוף במגבת ושיערו רטוב, עם כוס תה חם עטופה בין שתי ידיו ״הבנתי״ הוא חייך ונגע בכתפי, חוזר לדבר עם הבנים והבנות.
—
״ביי, אה לואי? אתה רוצה.. להשאר? אולי נבלה קצת?״ שאלתי שכולם הלכו ״בטח, אני רק אתן את המפתחות שלי לשיראל, הוא אמר וזרק לה אותם ״אם משהו קורה!״ הוא אמר ועשה סימן של סכין על הגרון וצחקתי, נכנסו ועלינו לחדר שלי ״החדר שלך בגודל של הסלון שלי״ הוא התפעל ״אז יש לך סלון גדול״ אמרתי והוא צחקק ״לואי, הרבה זמן רציתי לעשות משהו״ אמרתי את כל השטויות האלה והתקרבתי אליו, מניח יד אחת שלי על הלחי שלו והוא עם ידיו על מותניי, עומד על קצות אצבעותיו ואני מקרב את שפתינו לנשיקה מתוקה, התנתקנו מהנשיקה והסתכלנו אחד לשני בעיינים, אני רואה את העיינים הכחולות המדהימות שלו והוא צופה בירוקות שלי ״ה-הארי״ הוא נאנח וחייך אליי ״אל, תחשוב עכשיו לואי, בוא רק נהנה, נוציא את זה מהמערכת שלנו, ואז נחשוב״ אמרתי והוא הנהן ״עשית את זה פעם?״ שאלתי בגיחוך והוא הנהן ״עם בנות, הרבה, ועם בן.. רק אחד״ הוא אמר וצחקתי ״אז עכשיו זה יהיה שניים״ אמרתי ודחפתי אותו על המיטה גוער מעליו בנשיקה ומוריד את חולצתי, הוא חייך ומשך אותי מצווארי לעוד נשיקה סוחפת שהפעם הפכה יותר אגרסיבית, לשוני בקשה רשות להכנס לפיו של לואי, הוא פתח קצת את פיו נותן לשוני להכנס ולחקור את חלל פיו.
התנתקנו מהנשיקה כדי להוריד את חולצתו של לואי שנזרקה למקום לא ידוע בחדר, הדלת נפתחה וצעקה נשמעה ״הו לעזאזל?!״ נשמעה צעקה ושנינו הסתובבנו לראות את ליאם וזאין עומדים בפתח הדלת ״מה אתם עושים פה?!״ צעקתי, לואי עדיין מתחתי ואני מעליו, שנינו בלי חולצה ״הטלפון שלי! שכחתי אותו!״ ליאם צעק וכיסה את עיניו של זאין ושלו ״סליחה! הוא כנראה בחוץ עכשיו צאו!״ צעקתי והם יצאו, סוגרים את הדלת, ״אני חושב שנמשיך את זה פעם אחרת״ לואי אמר ונאנחתי ״גם אני חושב״ אמרתי וליוויתי אותו לביתו, התכנית כמעט פאקינג עבדה, הכל נהרס בגלל שני הסתומים האלה!.
—————————————————————
אממממ ליהיא לחצה עליי לכתוב עוד פרק סליחה וביי