Insatiable - larry

רעבים - 21

נ.מ. לואי:
קמתי שראשי על משהו רך ונעים, אך לא כרית, שמעתי פעימות לב והרמתי את ראשי, רואה את הארי עם עיניו עצומות וישן, בית החזה שלו עולה ויורד ונשימות קטנות וחמודות יוצאות מאפו,  ״אתה בוהה״ הארי פתאום אמר וקפצתי ממקומי והוא צחק ״שקט״ אמרתי ונתתי לו מכה בחזה, וחזרתי לשים את ראשי עליו ״איך אתה?״ הוא שאל ונאנחתי ״ב-בסדר אני חושב?״ אמרתי בשאלה ״לא רציתי להעיר אותך אתמול״ הוא אמר ״זה בסדר, לא התעוררתי בגללך, התעוררתי כי הרגשתי שלא היית שם יותר״ אמרתי והוא נישק את ראשי, ואז שיחק עם שיערי, לאחר שניה חשב שעשה משהו לא בסדר אז הזיז את ידו מ שיערי ואמר ״ס-סליחה״ וצחקקתי, סובבתי את ראשי ולקחתי את ידו, שם אותה על שיערי שוב ״תמשיך, זה כיף, ואתה לא צריך לבקש סליחה שאתה עושה משהו שאני רוצה״ אמרתי מחייך לעצמי והוא המשיך לשחק בשיערי, ״הארי, מה עם.. ב-ן״ התקשתי לומר את שמו של הבן שהרס לי את החיים,ועשה לי את הדברים הנוראיים האלו, רק ממחשבה זו ירדה לי דמעה על הלחי ״היי, תסתכל לפה״ הארי אמר וסובב אותי, יצא שישבתי עליו והמצב היה יותר מיני ממה שהיה צריך להיות, אבל לא התייחסנו לזה ״זה בסדר, אל תבכה בייב״ הוא אמר וניגב את הדמעה שלי עם אצבעו, הוא פאקינג קרא לי בייב ״אני עכשיו אלך לטפל בבן, אוקיי ? אתה לא תראה אותו יותר והוא לא יהיה דאגה לך ולמשפחתך, אוקיי בייב?״ הוא קרא לי כך שוב והרגשתי שבטני עומדת להתפוצץ ״אוקיי, תודה הארי״ אמרתי ושמתי את ראשי על החזה שלו שוב, שאני עדיין יושב עליו ,הו- אתה צרילך ללכת ל-״ ״בן יחכה, תאמין לי שהוא רוצה לחכות״ אמרתי והחזיר את ראשי אל חזהו.
—
התעוררתי שוב למיטה ריקה, הארי לא היה פה והרגשתי בחוסר כלכך, עם זאת שלא היינו זוג, האיר הרגיש לי יותר מחבר תמיד,קמתי ממיטתי , שם מכנס וחולצה שראיתי ראשונים בארון וירדתי למטה, שראיתי שהארי עדיין כאן מהר עליתי, לא רוצה שיראה אותי, הוא יצא מדלת הבית בשקט ואני מהר ירדתי, הסתכלתי מהחלון והוא נכנס למכונית שלו, לקחתי מהר את הטלפון שלי ומפתח לאוטו שלי ויצאתי, נכנס לאוטו שהארי בדיוק התחיל לנסוע וחיכיתי שיסע קצת, לאחר מכן נסעתי אחריו לאט מקווה שלא יזהה את המכונית שלי.
לבסוף הוא עצר במקום נטוש, והלך למן חדר כזה, יצאתי מהמכונית והתחבאתי מאחורי קיר שהיה שם, מהחדר יצאו שני אנשים גדולים עם.. ״בן?״ לחשתי לעצמי, הארי הסתכל על האנשים ואז השיט לאחד מהם את ידו, האחד הגיש לו אקדח וליבי עצר פעמיה ״זה על כל מה שעשית, ללו שלי, שהרסת אותו, מבפנים ובמבחוץ, זה על הכל״ אמר הארי ואז נשמעה יריה, עצמתי את עייני בחוזקה ושמתי את ידי על אוזניי, הסתכלתי שוב לאחר שניה וראיתי את בן על הרצפה, מלא בדם, ושני האנשים הגדולים לוקחים אותו, אני לא מאמין ״לואי?״
—————————————————————
טוב, אני אלך, אל תהרגו אותי בבקשה, בבקשה בבקשה ביי.
פורים שמח באיחור :)