Insatiable - larry

רעבים -43

נ.מ. לואי:
7 בבוקר, אני ער ללימודים, ומאורגן, אני מחכה להארי, יש בי טיפת תקווה, שהוא יגיע עכשיו.
—
7:45 בבוקר, אני צריך לצאת לבית הספר, הארי לא פה, אני משער שהוא עדיין עם ריאן אחרי הכל.
הגעתי לבית הספר, ראשי מושפל והדכאון שלי מתחיל להתפשט עוד יותר ״היי טומו!״ נייל בא לידי ״היי״ אמרתי בקול צרוד וקר ״היי ווהו, מה קרה?״ נייל שאל ״סתם, אני בסדר״ שיקרתי ״אוקיי טומו, מי זה החתיך הזה שבא לפה אתמול? ופאקינג התנשקתם!״ הוא שאל וגיחכתי ״מייק, הוא ידיד שלי הוא עזר לי לגרום להארי לקנא..״ אמרתי ונייל הרים את גבותיו ״אז אתה עדיין אוהב אותו״ נייל שם את ידו מסביב שתי כתפי ״ברור שאני אוהב אותו נייל, אבל נראה שהוא שמח עם הריאן הזה, אז שיהיה לו בכיף״ אמרתי ונייל נאנח בגלגול עיינים.
נכנסו לבניין הגדול פוגשים בדמותם של ליאם, זאין וליאור שנראתה לא בהכי טוב שלה ״היי, מה קרה בייב?״ נייל שאל וחיבק אותה שדמעה בודדה ירדה מעייניה ״זה הארי״ היא אמרה והשפתיים שלי נפרדו ״מ-מה קרה להארי?״ שאלתי ״הוא עבר תאונה עם האופנוע שלו, הוא בבית החולים״
ברגע זה, הרגשתי שהעולם סוגר מסביבי, התחלתי לראות חצי שחור, והרגשתי שאני נופל, ונופל, ו..
—
״לואי! לואיייייי!״ שמעתי צעקה עליזה ופקחתי את עייני במהירות, התרוממתי טיפה, רואה את דמותו של נייל מלפני ״מ-מה קרה?״ שאלתי והחזקתי בראשי שקצת כאב, ״התעלפת, ויש לך זעזוע מוח קל, אנחנו בבית החולים״ ליאם ענה לי, מסתבר שגם הוא ועוד היו שם ״הארי!״ אמרתי וקמתי במהירות, משהו שישר התחרטתי עליו וידיים גדולות אחזו בי לפני שנפלתי ״הארי?״ שאלתי והסתכלתי לכיוון מי שתפס אותי ״לא, זה מייק״ הוא אמר וראיתי את דמותו של מייק מולי, התיישבתי על מיטת הבית חולים ״אני רוצה לראות את הארי״ אמרתי ״ואתה יכול עכשיו, הוא לא ער, אבל תוכל לראות אותו״ דמות של רופא נכנסה לחדר ״אני רוצה ללכת אליו״ החלטתי וקמתי באיטיות, ״בוא איתי״ הרופא אמר וכך עשיתי.
נכנסתי לחדר הזהה לזה שהייתי בו, והארי שכב על המיטה, מחוסר הכרה ומחובר להמוני מכשירים, הודתי לרופא והלכתי באיטיות למיטתו של הארי, ״עכשיו הכל מובן״ אמרתי לעצמי, ״היי הארי״ אמרתי והתיישבתי על הכורסא שליד מיטתו, הכי קרוב אליו שיכולתי ״אני יודע שאתה לא יכול לראות או לשמוע אותי, או בכלל לדעת שאני כאן אבל רק- רק.. רציתי להיות כאן איתך אוקיי?״ אמרתי כאילו יענה לי, שמתי את ידי על ידו של הארי ונשענתי לאחור, לאחר כמה דקות עייני נעצמו ונפלתי לשינה.
—
התעוררתי מכך שהייתה לחיצה על ידי, פקחתי את עייני להאט והסתכלתי קדימה, רואה את הארי שכוב על המיטה, ומסתכל על ידינו שאצבעותינו היו שלובות, מה שלא היה לפני ״דוקטור!״ צעקתי בהתלהבות ״הוא לחץ את האצבעות שלי הוא הזיז את היד שלו את האצבעות!״ אמרתי בהתלהבות שהרופא נכנס.
——————————————
פרק דיי גרוע אבל כן
רוב הסכויים שיעלה רק מחר עוד פרק
אבל אולי יעלה עוד אחד היום.
:)