Insatiable - larry

רעבים - 38

לאחר חודש
נ.מ. לואי:
יצאתי מהמונית מוציא את המזוודה שלי מהבגאז ומחייך, ״תודה רבה, יום טוב״ אמרתי לנהג ומסרתי לו את הכסף.
דפקתי בדלת הבית שלי והיא מהר נפתחה על ידי לוטי ״לואי!!״ היא צעקה וקפצה עליי בחיבוק וחייכתי ״היי ליטל סיס״ אמרתי ונישקתי את ראשה ״היי פיז! אמרתי והנחתי את המזוודה שלי וחיבקתי אותה גם שלוטי סגרה את הדלת מאחורי ״לו!!״ היא צעקה וחיבקה אותי חזרה ״היי קטנות״ אמרתי לידידי ופיבי וחיבקתי אותן גם והן חייכו אליי וברכו אותי לשלום ״איך אתה?״ לוטי שאלה ״מעולה״ אמרתי וחייכתי אליהן, הדלת נפתחה ומי שהכי רציתי - לא רציתי לפגוש עמד בפתח.
*פלאשבק*
״להפרד?!״ צווחתו והתיישבתי מהר ״כ-כן, אתה הולך לגמילה ו.. אני לא חושב שזה עובד יותר״ הוא אמר ״לא עובד יותר- על מה אתה פאקינג מדבר?!״ התעצבנתי, הוא בא לומר משהו אבל קטעתי אותו ״לא, אוקיי נפרדנו, אני אלך״ אמרתי והתלבשתי, לא נותן להארי לדבר ומהר יוצא מביתו.
*סוף פלאשבק*
״היי לואי״ הוא אמר ובלעתי את רוקי ״ה-היי הארי״ החזרתי לו, הוא התקדם אליי ופשוט חיבק אותי, חזק, כאילו הפעם באמת לא מתכוון לשחרר ״הארי, אוויר״ אמרתי והוא מיד שיחרר וגיחכ.
—
״אז איך היה בגמילה לואי?״ הארי שאל שישבנו על המיטה בחדרי ״בסדר״ עניתי והנהנהתי ושנינו בהינו בקיר ״א-אני שמח שאתה בסדר״ הוא אמר וחייכתי אליו לשניה והחזרתי את מבטי אל הקיר הלבן ״לואי אני מצטער, על איך שהדברים הסתיימו בנינו, אני לא באמת חשבתי שזה לא עובד יותר, זה עבד מושלם פשוט.. היית צריך להכנס לגמילה, והמחשבות והגעגועים אליי היו מסיחים את הדעת שלך, והיית צריך להתרכז רק בגמילה״ הוא אמר והמשכנו להסתכל על הקיר ״זה לא סיבה להפרד מבן אדם שאתה אוהב ולשבור לו את הפאקינג לב הארי״ אמרתי בקול טיפה עצבני ״א-אני יודע לואי סליחה, אתה לא יודע כמה אני מצטער כי, כי אני אהבתי אותך״ הוא אמר ועוד חתיכה מליבו נשברה ״אתה.. עדיין אוהב אותי?״ שאלתי בישירות ״כמובן לואי אבל, יש לי חבר לואי״ הוא אמר והרגשתי שאני קורס, אך החזקתי את הדמעות בעייני

״לו-״

״תלך בבקשה הארי״

״איך שאתה רוצה, ביי לו שלי״
הוא אמר ועם האמירה הזאת יצא, נזרקתי על המיטה וראשי בתוך הכרית, נותן לדמעות לצאת וצורח את כל כולי, פשוט צורח ובוכה.
——————————————
נ.מ. הארי:
יצאתי מחדרו של לואי שגוש חונק בגרוני ושמעתי אותו צורח ומתפרק, התאפקתי שלא להכנס ופשוט לחבק את הבייבי שלי, להרגיע אותו ולנשק אותו, וגם לא לבכות ביחד איתו.
״תנו לו זמן לבד בנות, הוא יהיה בסדר בסוף״ אמרתי לבנות שהיו נראות מוטרדות מלואי ויצאתי מביתו, נוסע בחזרה לביתי ולבן הזוג שלי.
——————————————
הדבר הכי קשה שיצא לי פאקינג לכתוב בבקשה לא לכעוס בייי
וליהיא הקרציה הפוחלצית שלי רצתה עוד פרק אז למה לא.