Insatiable - larry

רעבים - 15

(כעבור שבועיים, טריגרים: אלימות ואי רצון, סליחה מראש )
נ.מ. לואי:
התעוררתי שלצידי בן ״היי, תתעורר״ לחשתי לו ״תשתוק ותן לי לישון״ הוא תקף גורם לי להחניק את הדמעות ולקום, ״תעשה מה שאתה רוצה, אני הולך לבית ספר״ אמרתי והתלבשתי, מקווה שהוא לא יעשה משהו, הרגשתי ידיים גדולות מחבקות אותי ובלעתי את רוקי ״בוקר טוב לולו״ הוא אמר ונישק את צווארי גורם לי להשתנק ״בוקר טוב״ עניתי ונישקתי את שפתיו, מפחד שיקרה משהו אם לא אעשה את זה ״אני בא לבית ספר״ הוא אמר והתלבש גם הוא והנהנתי.
—
ירדנו למטה שבן לא משחרר את ידי, אני עם ארוך והוא עם קצר ״למה אתה עם ארוך לואי? חם בחוץ״ לוטי שאלה ובלעתי את רוקי, הסתכלתי על בן שהסתכל עליי במבט מאיים ״קר לי, קצת הצתנטי מהמזגן״ שיקרתי והיא הנהנה, ממשיכה בעיסוקיה.
—
יצאנו מהאוטו ובן שילב את ידינו שוב, ונגע קצת בטעות בסימן הכחול ברגלי בטעות, גורם לפרצופי להתכווץ מכאב ולדמעה שחיכתה כלכך הרבה לרדת, מהר מחיתי אותה וחייכתי אליו, רואה מולינו את כל הבנים ושיראל נויה וליאור, כולל הארי שמסתכל בכאב, ״בוקר טוב לואי״ הם אמרו אחד אחרי השני וכמה ביחד, בן הסתכל עליי שוב והפעם בלעתי את רוקי ועניתי ״בוקר טוב״ ובן הסתכל עליי במבט רצחני וכעוס , מה עשיתי.
הוא משך אותי מידי חזק לשירותים וסגר את הדלת ״למה ענית להם?!״ הוא צעק עליי ונרתעתי ״הם אמרו בוקר טוב, כולם, לא היה לי נעים לא לענות, הם היו חושדים״ אמרתי ובלי להספיק לענות הוא סטר ללחי שלי שבערה מכאב, נהיית אדומה ״אל תענה להם פעם הבאה, לא משנה מה״ הוא אמר והנהנתי, הוא יצא מהשירותים והדמעות התפרצו, מיהרתי לעצור אותן ולשטוף את פני, יוצא גם.
——————————————————
נ.מ. הארי:
לואי יצא מהשירותים עם לחי אדומה ועיינים אדומות, רצתי אליו ותפספתי אותו מללכת ״הוא עשה לך את זה?!״ לחשתי בצעקה והוא בלע את רוקו ״ממש לא! הוא בחיים לא יגע בי בצורה כזו! מה אכפת לך בכלל!״ הוא אמר והלך, נאנחתי והחלטתי שזה מספיק, לואי כבר כמעט שבועיים לא הוא בכלל, זה לא הגיוני, לואי לא היה ככה, לואי לא יכול להיות ככה, אחרי שהתכנית המטומטמת שלי עבדה, הבנתי שאני מרגיש ללואי יותר, וכמו מטומטם החלטתי לספר לו הכל, הוא עזב את החדר שלי ומאז לא קרה כלום, הוא נהיה עם הבן הזה יום אחרי ומאז הוא שונה ככ, חזרתי לבחוץ לבנים וישר דיברתי ״אני צריך לדבר אתכם, אחרי בית ספר, בבית שלי״ קבעתי והלכתי לכיתה.
—
חיכיתי בקוצר רוח בסלון שהבנים יגיעו, ליאור יושבת ומרגיעה אותי, נשמעה דפיקה בדלת וישר קמתי מהספה לעבר הדלת פותח אותה, בחזית עמדו נייל, ליאם, זאין נויה ושיראל ״כנסו, מהר״ אמרתי והם נכנסו, סגרתי את הדלת ודחפתי את כולם לסלון ״היי! ווהו! מה אתה עושה מה קורה הארי?״ נייל אמר ונאנחתי ״אני חושב שבן מתעלל בלואי״.
————————————————————————
אני ככ מצטער, גם לי קשה לכתוב את זה כמו שלכם קשה לקרוא את זה, הכל יהיה יותר מוסבר בהמשך, אבל חייב דרמה אני באמת מצטערת.
וליהיא קרציה הנה קחי פרק ותעזבי אותי כבר.