Insatiable - larry

רעבים - 17

טריגר : אזכור אונס
תכנים מיניים בערך
נ.מ. לואי:
״היי, אני יכול לדבר איתך שניה?״ קולו ל הארי נשמע מאחורי, הסתכלתי מסביב, בן לא בא היום לבית ספר ״כן, בטח, רק תעשה את זה מהיר״ אמרתי והוא לקח אותי לצד,״היי, אתה בטוח שאתה בסדר?״ שאל הארי בשקט והחזיק את ידי, רציתי כלכך לשחרר את ידי, אבל גם רציתי את המגע שלו, כלכך, השארתי את ידי על ידו ועניתי ״כ-כן, למה שלא אהיה בסדר?״ שאלתי והוא נאנח ״לו, לא נראה שטוב לך עם בן, יותר מזה, נראה שהוא.. מתעלל.בך״ הוא אמר ופערתי את עיני ״על מה אתה מדבר?!״ צעקתי כלא מבין ומשכתי את ידי לעצמי ״לואי, אתה לא נראה טוב בזמן האחרון, כאילו אתה לא אוכל וכאילו כל יום מכים אותך, בבקשה תספר לי לואי, אתה יודע שאני פה בשבילך ״ הוא אמר ובלעתי את רוקי ״הארי אתה מדבר שטויות, הכל בסדר אצלי״ שיקרתי, הוא הרים את החולצה שלי קצת חושף מכות כחולות, מיד הורדתי את החולצה וצעקתי ״מה אתה עושה?!״ התעצבנתי ״לואי! הוא מכה אותך! הוא מתעלל בך!״ הוא לחש לי בצעקה ״הוא לא עושה את זה! מי יש לך?!״ הכחשתי ״טוב, אני מצטער, אני טעיתי, אתה- רוצה אולי לבלות היום קצת? אולי לבוא אליי?״ הוא שאל ובלעתי את רוקי, חשבתי לשניה על הן, ומה יקרה אם הוא יגלה, אבל הוא לא יגלה, אבל אני גם רוצה לבלות עם הארי, מאוד ״אני אשמח״ עניתי מבלי לחשוב ״מעולה, בוא״ הוא אמר ומשך את ידי ״יש בית ספר״ אמרתי ״אז נבריז, לא ביג דיל״ הוא אמר ורצנו ביחד החוצה שאני מצחקק, פעם ראשונה בשבועיים שהצחוק והחיוך שלי אמיתי.
—
אני והארי ירדנו מהאוטו לבית שלו, הפרנק הזה אני חושב לקח את האוטו ואני והארי נכנסו לביתו ״הארי, אני לא בטוח שזה רעיון טוב״ אמרתי מרגיש חרטה, לא על זה שאני עם הארי, סלחתי לו ממזמן על מה שרצה לעשות, על זה שאני עם בן התחרטתי, ושאני מהסס להיות פה ״היי, תסתכל עליי לאב, יהיה בסדר, עכשיו בוא״ הוא אמר כאילו יודע מה קורה לי.
*פלאשבאק*
הוא השכיב אותי על בטני על הספה והצליף בגבי, שדמעות יורדות מעייני בשקט, ״תשתוק! אתה זוכר מה יקרה אם אתה מגלה למישהו? נכון?!״ בן צעק והנהנתי בבכי ״כן, המשפחה שלי תסתבך״ חזרתי אחרי מה שאמר לי אתמול ״יופי, ילד טוב, עכשיו תשתוק ונתן לי לזיין אותך״ הוא אמר וליטף את שיערי, הנדתי בראשי שדמעות זולגות מעייני ״אני לא רוצה, לא״ לחשתי לעצמי ובכיתי ״אני סולח לך הארי, אני סולח לך ורוצה אותך פה איתי עכשיו״ בכיתי בשקט מלמלתי לעצמי.
*סוף פלאשבאק*
״לואי!״ שמעתי צעקה שהוציאה אותי ממחוז המחשבה ״כ-כן? אה, נכנס״ אמרתי ונכנסו לביתו של הארי ״הבית גדל מאז שהייתי״ אמרתי בצחוק ״בוא, נעלה למעלה״ הוא אמר והנהנתי, עליתי אחריו למעלה לחדרו, שהוא מדי פעם זורק לי איזה מבט והפרפרים בבטני משתוללים.
הוא סגר את דלת חדרו והסתכל עליי במבט שיכול להרוג אותי, בלי לחשוב מה אני עושה פשוט זרקתי את התיק שהיה על כתפי לרצפה והלכתי במהירות לכיוונו של הארי מנשק את שפתיו ושם את ידי האחת על הלחי שלו, ״לואי, יש לך חבר״ הוא אמר וניתק את הנשיקה ״פשוט תנשק אותי הארי, לא יותר מזה, רק נשיקה, מצדי כל היום, אבל רק נשיקה, זה רק נשיקה״ אמרתי ונישקתי את שפתיו שוב, הפעם ביותר אגרסיביות, מפגיש ומנתק את שפתינו שוב ושוב, שהוא מחזיק ברגלי ואני עוזר לו עם קפיצה, כורך את רגליי סביב מותניו וידיו על התחת שלי, ממשיכים את הנשיקה באותו זמן, ליבי עשה סלטות בחזה, ושפתיו עשו עבודה כלכך טובה, הוא החדיר את לשונו לפי וחקר את החלל, זרק אותי על המיטה שרגליי עדיין על המותניים שלו והמשיך לנשק אותי, ואז עצר, התנשף קצת והסתכל בעיניי, ואז עבר לצווארי, מנשק בחוזקה ואני קצת גונח וחזי עולה ויורד ״הארי- אל- תשאיר היקי, בבקשה לא, עם כמה שאני רוצה, רק תנשק את שפתיי״ אמרתי, אם בן יראה את זה, אני אחטוף מכות שוב ״בסדר, גם זה טוב״ הוא אמר והתנפל על שפתיי שוב.
—————————————
הוכטאחעיהנצחעטאהיצנעטכאבעמהנציחמתלךועטכיב ביי
שיראל קחי פרק שמח אהובתי מגיע לך
וליהיא יכלבה מציקה קרציה הנה פרק.