נ.מ סופיה:
סיימתי לעבוד וכשהגעתי הביתה התארגנתי למסיבה.
לבשתי שמלה שחורה צמודה, החלקתי את שיערי ואספתי אותו לקוקו גבוה, התאפרתי וענדתי עגילי חישוק.
הגעתי לבית של קייט, היא ירדה למטה, היא לבשה ג'ינס ארוך וחולצת בטן לבנה, שיערה הבלונדיני היה פזור, היא נכנסה למכונית ונסענו למועדון.
הגענו והיא הזמינה לנו שתייה, לה וודקה ולי קולה כי קבענו שאני נוהגת בחזור.
שתינו והלכנו לרחבת הריקודים. רקדנו ואחרי חצי שעה בערך היא הלכה להביא עוד שתייה.
היא חזרה ונראתה מוטרדת
"הכל בסדר?" שאלתי
"לא בדיוק.. אני חושבת שראיתי את חבר שלך פה, והוא נישק מישהי" היא השיבה
"איפה?" שאלתי
"שם" היא ענתה והצביעה לכיוון הבר
ג'ייק היה לבד, אבל זו לא תהיה הפעם הראשונה שהוא עושה את זה אז אני מאמינה לקייט.
טפחתי על כתפו, הוא הסתובב אליי, הוא היה מופתע. סטרתי לו וחזרתי אל קייט לפני שהספקתי לראות את תגובתו.
"אני בשוק" היא צחקה
"את מפחידה אותי" היא צחקה אפילו יותר
"שתקי כבר" השבתי וחזרנו לרחבת הריקודים
"סופיה!" שמעתי את ג'ייק קורא מבעד למוזיקה והתעלמתי, הוא סובב אותי אליו
"אני לא עשיתי כלום" הוא אמר
"נדבר בבית, אתה מפריע לי עכשיו" השבתי והוא הלך
"את באה לרקוד?" שאלתי את קייט
"את בסדר?" היא שאלה מודאגת
"אני בסדר אל תדאגי לי" עניתי
"את באה?!" שאלתי שוב
"את ממש חסרת רגשות" היא צחקה והתקדמה
השבתי בגלגול עיניים.
נשארנו עוד שעה בערך במועדון, קייט קראה לי לרקוד אבל לא התחשק לי, כבר היה מאוחר והתעייפתי.
עזרתי לה להגיע למכונית והסעתי אותה הביתה.
הגעתי הביתה וג'ייק חיכה לי בספה בסלון.
"א-" הוא התחיל להגיד וקטעתי אותו
"בוא נעשה את זה קצר. אתה עכשיו הולך לארוז את הדברים שלך וטס לי מהבית" אמרתי והלכתי לחדר להחליף לפיג'מה ולהוריד את האיפור
"סופיה זה לא מה שאת חושבת" הוא בא אחריי
"זה מה שאמרת גם בפעמיים הקודמות, תגוון קצת" השבתי בעוקצנות בזמן שהורדתי את הקוקו.
"את יודעת שאין לי לאן ללכת" הוא אמר
"בעיה שלך, לך תמצא עבודה אני לא בית מלון" השבתי בארסיות
"אני מתחנן אלייך סופיה!" הוא אמר והתקרב אליי.
הוא הרים את ידי "בבקשה" הוא אמר ונישק אותה
הזזתי אותה במהירות משפתיו ועיוותתי את פניי
"יש לך שבוע" אמרתי
"זה לא מספיק" הוא התלונן
"אז אתה מוזמן לעוף מפה עכשיו" השבתי
"לא לא אני מצטער" הוא השיב ויצא מהחדר
סירקתי את שיערי ואז הכנתי את השעון המעורר, שכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי. הרגשתי את הזרון זז, פקחתי את עיניי וג'ייק שכב לידי
"מה אתה עושה פה?!" שאלתי
"באתי לישון" הוא השיב
"זה חמוד שאתה חושב שאתה ישן פה. אתה ישן על הספה ושבוע הבא אתה עף מפה אז אולי כדאי שתתחיל לארוז את הדברים שלך" אמרתי ועצמתי את עיניי שוב בזמן ששמעתי אותו יוצא מהחדר.
קמתי בבוקר, התארגנתי ויצאתי לעבודה, ג'ייק עדיין ישן על הספה. אני לא יכולה להסתכל על הפרצוף הבוגדני שלו יותר, אני מקווה שהוא ימצא עבודה ויעוף לי כבר מהבית.
לקחתי ספר והעברתי את הזמן בקריאה.
גם ככה בקושי באים לפה.
"בוקר טוב סופיה" מישהי אמרה והרמתי את עיניי מהספר, זו הייתה גברת לורנס, היא אישה מבוגרת נחמדה שבאה לכאן כל יום רביעי, היא בדרך כלל נשארת פה לקרוא קצת ואז משאילה את הספר ומסיימת אותו בבית וחוזרת אחרי שבוע לקחת ספר אחר.
"בוקר טוב גברת לורנס" אמרתי וחייכתי אליה
אני יודעת שאני לא הבן אדם הכי נחמד אבל מסיבה כלשהי אני אוהבת אנשים מבוגרים את כל השאר פחות, חוץ מקייט.
היא ביקשה ממני ספר והלכה לשבת בפינת הקריאה הקבועה שלה, הבאתי לה את הספר שלה
"תודה רבה" היא הודתה לי וחזרתי לשולחן שלי והמשכתי לקרוא.
"איך את מרגישה?" סימסתי לקייט כי היא שתתה קצת יותר מדי אתמול. היא כנראה עדיין ישנה.
התקשרתי לאבא שלי, הוא ענה אחרי כמה צלצולים.
"הלו" הוא אמר בקול עייף
"אבא, מה שלומך?" שאלתי
"הכל בסדר מותק, מה איתך?" הוא השיב
"הכל בסדר, אני בעבודה עכשיו" עניתי
"מתי את באה לבקר?" הוא שאל
"אני אבוא בשבת" השבתי
"מצוין" הוא אמר
"אני חייבת לנתק, אוהבת אותך" אמרתי כשראיתי שני ילדים נכנסים ועושים רעש, הם הפריעו לגברת לורנס.
קמתי מהשולחן והלכתי אליהם
"תיהיו בשקט! אתם בספרייה!" אמרתי בלחש
"אין פה אף אחד" אחד הילדים ענה בקול
"לא אכפת לי, זו ספרייה ואם אתם לא מתכוונים להיות בשקט תלכו מפה!" השבתי לאותו ילד
"בסדר" הוא גילגל את עיניו ואמר וחזרתי למקומי.
אחרי כמה דקות גברת לורנס באה לשולחן שלי.
היא הושיטה לי את הספר והשאלתי לה אותו
"תודה על מה שעשית שם" היא אמרה
"זה בקטנה" השבתי והושטתי לה את הספר בחזרה
"תודה" היא אמרה
"בכיף, יום טוב" השבתי
"גם לך" היא אמרה בחיוך ויצאה.
YOU ARE READING
𝐢𝐜𝐞
Romanceסופיה, בחורה בעלת עיניים תכולות כקרח ופתיל קצר שעובדת בספרייה. היא מעולם לא תיארה לעצמה כיצד חייה ישתנו בעקבות פציעה של אחת המבקרות הקבועות בספרייה.
