פרק 49

1.2K 64 0
                                    

נ.מ מייקל:

לפני שהטקס הסתיים היא לקחה את ידי ומשכה אותי החוצה, בדרך היא לקחה כוס נוספת.
כל האורחים היו בפנים וצפו בטקס. בחוץ היה ספסל, ישבנו עליו אבל תוך שנייה היא נעמדה.

"הוא עזב אותנו והוא אפילו לא הודיע! יום אחד הוא פשוט נעלם! הוא לא שם זין על אף אחד מאיתנו, הוא ברח והתחתן והביא ילד מבלי שנדע אפילו!" היא אמרה בכעס.

"הוא לא דיבר איתנו במשך עשר שנים ופתאום הוא חוזר! והיא, למה שהיא בכלל תזמין אותו שלא נדבר על לעמוד בחופה עם כולם, אפילו אני לא הייתי שם!" היא הוסיפה בכעס

"היא אפילו לא אמרה שלום לבת שלה" היא אמרה
החזקתי את ידה ומשכתי אותה אליי, היא ישבה עליי.
"את טובה מדי בשבילם, לא מגיע להם אותך" אמרתי ונשקתי לכתפה.

"זה גורם לי לרצות להקיא ואם אני אקיא אני מקווה שזה יהיה על השמלה המכוערת שלה" היא אמרה בשכרות וצחקתי.

"אין לי מושג איך הייתי עוברת את הערב הזה אם לא היית פה" היא אמרה ונישקה אותי.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה והרגשתי אי נוחות.
לא חשבתי שהיא תאהב אותי, כל פעם שהיא אומרת את זה זה מפתיע אותי מחדש.

יש לי רגשות כלפיה, בזה אני בטוח, רגשות חזקים.
אני רוצה להיות בטוח שזו אהבה בעצמי, לפני שאני יוצא בהצהרות מולה.

רק נפרדתי מלוסי, אני רוצה להיות בטוח שזה לא ריבאונד כדי למלא את החסר. אני לא רוצה לשחק בה.

כשחזרנו פנימה הטקס כבר נגמר, בינתיים האורחים התערבבו ובירכו את החתן והכלה.
"היא לא עשתה את זה!" סופיה אמרה פתאום
"מה?" שאלתי, היא נראית שיכורה למדי
"היא הזמינה את ג'ייק" היא השיבה. אין לי מושג מי זה אבל היא לא אוהבת אותו בכלל.
"נמאס לי כבר!" היא אמרה והלכה במהירות לעבר אמה.

החזקתי בזרועה ומשכתי אותה.
"זה לא הזמן" אמרתי והחזקתי אותה
"בסדר" היא השיבה ושחררתי את אחיזתי
"אבל אני לא מתכוונת להישאר בשמלה המכוערת הזו" היא אמרה והוציאה את ידה מהכתפייה הימנית.
"לא, את לא מתפשטת פה עכשיו. תוכלי לעשות את זה כשנהיה לבד" אמרתי ופשטתי את הבלייזר מעליי
"זה יספיק לך לבינתיים" הוספתי ושמתי אותו עליה.
"היית צריך לראות אותי עם השמלה שקלואי לובשת, נראיתי פצצה אבל האמא החרא שלי לא רצתה שאני אראה יותר טוב ממנה"' היא אמרה
"האמת שראיתי איתך איתה ונראית בה פי אלף יותר טוב ממנה" השבתי ונזכרתי ביום שבו ישבתי עם ג'יימס וחבריו בבר לאחר שהיינו ביום וכשיצאתי לדבר עם הקפטן ראיתי את סופיה בשמלה הזו, נראית כמו מלאך.

הסתכלתי על האנשים הרבים שהיו פה, הסתכלתי על סופיה והיא נעלמה, היא לא הייתה פה. אני מקווה שהיא לא הלכה לאמא שלה.

פילסתי את דרכי בין כל האנשים בנסיון למצוא את סופיה ולפתע הרגשתי יד נוגעת בכתפי.
"שלום" זו הייתה אמא של סופיה, היא לא מכירה אותי. היא לא יודעת שאני זה שדיבר איתה בטלפון.
"מזל טוב" אמרתי מבלי להתרכז בשיחה
"אני מכירה אותך?" היא שאלה.
"לא, אני הבן זוג של סופיה, נעים להכיר אותך גברת אוונס" אמרתי מבלי לשים לב לדבריי
"אני לא הייתי גברת אוונס במשך 8 שנים, זה השם של בעלי לשעבר" היא אמרה, זה היה מאוד מטומטם מצידי לאור העובדה שהיא הרגע התחתנה.

"מצטער" התנצלתי
"אז, איך קוראים לך?" היא שאלה
"מייקל" השבתי בזמן שסרקתי את הקהל בכדי למצוא את סופיה.
"איפה סופיה אז? אם אתה אומר שהגעת בתור בן הזוג שלה" היא אמרה
"זה בדיוק מה שאני תוהה" השבתי
"זו בדיוק הסיבה שהיא לא מצליחה להחזיק זוגיות, היא פתאום נעלמת, היא הייתה עושה את זה לג'ייקי המסכן" היא אמרה ואז הבנתי, ג'ייק הוא האקס שלה.

בדיוק כשבאתי לסיים את השיחה עם ארין ג'יידן הגיע
"מייקל? מה אתה עושה פה?" הוא שאל וחיבק אותי
"אתם מכירים?" ארין שאלה
"אשתי הייתה עובדת איתו" ג'יידן ענה
"תסלחו לי, אני באמת חייב למצוא את סופיה" התחמקתי מהם.

יצאתי לחצר האחורית, סופיה לא הייתה שם.
הלכתי לשירותים וביקשתי מבחורה שבדיוק נכנסה לבדוק אם סופיה שם, היא לא הייתה שם.

בסופו של דבר מצאתי אותה בכניסה, לא היו פה אנשים, כולם היו בפנים או בחצר.
היא הקיאה לתוך עציץ, החזקתי את שיערה.
היא באמת חייבת ללמוד לשתות.

הבאתי מבפנים נייר וניגבתי את פניה, היא לא אמרה מילה ונראה שהיא התפקחה מעט.
"נחזור?" שאלתי והיא הנהנה בראשה.

נכנסנו לאוטו שלי ונסעתי לביתה.
היא לא אמרה מילה במהלך כל הנסיעה.
מעולם לא הבנתי את פשר הקשר שלה עם אמה, היום קיבלתי הצצה לכך והזדעזעתי.

הם מרחיקים אותה ומתנהגים כאילו היא לא חלק מהמשפחה, כמובן שהיא תעדיף את אביה.
מה שבאמת זיעזע אותי זו העובדה שג'יידן לא היה איתם בקשר במשך 10 שנים ואם היא לא הייתה אומרת לי את זה לא הייתי מנחש.

נכנסנו לביתה והדלקתי את האור בסלון.
היא עמדה שם עם המבט השבור הזה בעיניה אבל היא לא בכתה, לפני שאביה מת לא ראיתי אותה בוכה בכלל ומאז שהיא חזרה לפה גם לא היו סימנים שבכתה.

לא דיברנו כלל, חיבקתי אותה, הצמדתי את גופה לגופי וחיבקתי חזק. ראשה מונח על חזי ואז זה קרה.
היא לא יכלה להחזיק את זה יותר בפנים והתפרקה.

חיבקתי אותה חזק יותר ונשקתי לראשה.
מי היה מאמין שהגיע היום שבו מלכת הקרח נמסה.
חבל שהוא הגיע.

 𝐢𝐜𝐞Where stories live. Discover now