נ.מ מייקל:
מיד אחרי שנישקתי את סופיה ראיתי אדם רץ מתוך הבית שלה, הפלתי אותו על הרצפה. מסתבר שהיא הכירה אותו, הוא היה נער צעיר ועל פניו חבלה מהמלחייה שהיא זרקה עליו.
נכנסנו לבית שלה, עזבתי את ידיו.
"נו! תסביר!" היא דרשה והורידה את הג'קט שלה.
"קייט ביקשה ממני להביא לה משהו שהיא איבדה פה" הוא אמר
"בולשיט! אם קייט הייתה מאבדת פה משהו היא הייתה אומרת לי להביא לה" היא ענתה בכעס
"אני נשבע!" הוא אמר
"מה זה? מה היא ביקשה?" שאלתי
"את זה" הוא אמר לאחר ששלף מכיסו עגיל בצורת לב שבתוכו יהלום. הסתכלתי על סופיה, פיה נפער והיא כיסתה אותו בכף ידה.
אחרי דקה היא לקחה נשימה עמוקה והמשיכה
"זה עדיין לא מסביר למה עמדת לתקוף אותי" היא שאלה בארסיות, לא ידעתי את זה, הוא כמעט תקף אותה, אני שנייה מלהוריד לו את הפרצוף.
"זה היה רק כדי להפחיד אותך, לא באמת התכוונתי לעשות משהו, קייט הייתה הורגת אותי" הוא התגונן
"אל תוציא מילה" היא אמרה לו
היא הוציאה את הטלפון והתקשרה למישהו
יכולתי לשמוע את השיחה למרות שהיא לא שמה על רמקול.
"סופיה?" אמר בחור מהצד השני של הטלפון
"היי ג'ייק, אני חושבת שמצאתי את העגיל של חברה שלך, רק כדי לוודא, איך הוא נראה?" היא שאלה
"בצורה של, אממ.. לב נראלי" הוא ענה
"עם יהלום בתוכו?" היא הוסיפה
"כן בדיוק, תו-" הוא אמר ולפני שסיים היא ניתקה.
בעיניה מבט רצחני.
"לא אכפת לי שאתה אח של קייט, אם תתקרב לפה עוד פעם אחת אתה גמור!" היא איימה עליו.
"אני מצטער" הוא אמר
"תשאיר את זה פה, אני אביא לה בעצמי" היא הוסיפה
הנער הניח את העגיל על השולחן ויצא.
"מי זה היה?" שאלתי
"לא עניינך" היא השיבה בכעס
"בחייך, עזרתי לך, לא מגיע לי לדעת?" שאלתי
היא לקחה נשימה ומזגה לעצמה כוס מים.
היא ישבה לידי בספה
"זה היה אח של חברה שלי" ענתה
"אז עם מי דיברת בטלפון?" שאלתי
"אתה צדקת, היא לא חברה" היא השיבה
רואים בבירור שהיא לא רוצה לשתף.
"מה היא עשתה?" שיניתי את טוני לטון מרגיע יותר.
"היא שכבה עם חבר שלי" היא ענתה
"יש לך חבר?!" שאלתי בהפתעה
"לא, עם האקס שלי, בזמן שהוא עוד היה חבר שלי" היא הסבירה
"זה דפוק" אמרתי
"אני רוצה לחנוק אותה עכשיו" היא אמרה בכעס
"את צריכה חיבוק" אמרתי, יש לי רעיון למשהו.
"מה?" היא שאלה בהפתעה, לא מבינה מה אני רוצה ממנה. זה היה חלק מהתוכנית.
"בואי לפה" אמרתי ופתחתי את ידיי
"לא" היא סירבה, כמו שחשבתי.
"את גורמת לי להראות מטומטם, פשוט בואי" אמרתי וגרמתי לה לצחוק קטן. התוכנית עבדה.
היא בכל זאת באה וחיבקתי אותה, היא באמת הייתה צריכה את זה.
"אני צריכה משקה" היא אמרה וקמה מהספה למטבח.
היא הוציאה בקבוק של טקילה.
"למזוג לך?" היא שאלה
"לא תודה, אני נוהג" עניתי
"הפסד שלך" היא אמרה ושתתה את מה שהיא מזגה בכוס השוטים ומזגה לעצמה אחת נוספת ובאה להתיישב לידי.
"אנחנו הולכים לדבר על הנשיקה?" היא שאלה בישירות ושתתה בלגימה את הכוס השנייה.
היא קמה שוב מהספה למטבח, היא נשענה על השיש במטבח כמה דקות
"את בסדר?" שאלתי ואז היא חזרה עם הבקבוק ומזגה לעצמה כוס נוספת.
"את לא רוצה להאט קצת?" שאלתי
"לא. אל תעביר נושא" היא אמרה
"מה את רוצה שאני אגיד?" שאלתי
"אתה שאלת אותי אם אני רוצה את זה" היא אמרה ושתתה את הכוס הרביעית שלה, יכולתי כבר לשמוע את האלכוהול משפיע עליה
"ואני רוצה את זה" היא המשיכה
"זו הייתה טעות, אני עוד מעט עוזב" אמרתי, זו הייתה הנשיקה הראשונה שלי מאז לוסי.
היא התקרבה אליי, הניחה את ידה על כתפי ונישקה את שפתיי בעדינות. נישקתי אותה בחזרה, אני יודע שזה לא נכון אבל אני לא יכול לשלוט על עצמי כשאני איתה.
"ככה טעות מרגישה?" היא שאלה והתשובה היא חד משמעית לא. לא יכלתי לעצור את עצמי ונישקתי אותה שוב. היא ישבה עליי מבלי לשבור את הנשיקה.
זה לא בסדר, היא שיכורה עכשיו. היא הורידה את חולצתה. וואו. אני כל כך קרוב ללעשות דברים שאני אתחרט עליהם, אני צריך לעצור את זה עכשיו.
"אוקיי זה מספיק" נעמדתי והחזקתי אותה.
"זה לא מספיק, אני רוצה יותר מזה" היא השיבה
"לא תקבלי יותר מזה" אמרתי
לקחתי אותה לחדרה ושמתי אותה על המיטה שלה.
הורדתי את נעליה מרגליה וכיסיתי אותה.
"אני אבוא בבוקר" אמרתי
"לילה טוב" אמרתי
"לילה טוב" היא השיבה בקול תמים.
חזרתי הביתה, אני מרגיש רע. לא הייתי צריך לנשק אותה מלכתחילה. אני לא רוצה לתת לה את הרושם הלא נכון. אני אבוא בבוקר ואדבר איתה.
נכנסתי למקלחת, לבשתי מכנס טרנינג כחול כהה, שכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי ושוב העינוי מתחיל.
אחרי שעות ששכבתי במיטתי מבלי להירדם, הצלחתי סוף סוף להירדם. אבל התעוררתי אחרי שעה מנביחה של כלב בחוץ והעינוי התחיל מחדש.
לוסי וג'יימס היחידים שיודעים על הנדודי שינה שלי.
אני די בטוח שגם אמרתי לסופיה משהו על זה אבל לא ייחסתי לזה משמעות.
נרדמתי לעוד שעתיים בערך ובתוכן קמתי רק פעמיים.
בפעם הבאה שקמתי כבר הגיע הבוקר.
התארגנתי ואז הכנתי ארוחת בוקר לאמא שלי.
אני מאמין שאחזור לפני שהיא תקום.
יצאתי ונסעתי לבית של סופיה.
אתמול כשראיתי את ג'יימס בצהריים קבענו לעשות משהו היום.
הגעתי לבית שלה ודפקתי על הדלת.
YOU ARE READING
𝐢𝐜𝐞
Romanceסופיה, בחורה בעלת עיניים תכולות כקרח ופתיל קצר שעובדת בספרייה. היא מעולם לא תיארה לעצמה כיצד חייה ישתנו בעקבות פציעה של אחת המבקרות הקבועות בספרייה.
