Liar sun/ שמש שקרנית

משימת הכתיבה+ עדכונים

חיבור 100 מילים של תיאור הסביבה.
'החשק לבכות התעצם יחד עם כל צעד, השמיים בחרו במקומי וגשם פרץ אל תוך הלילה, כאילו דבר לא הספיק עד כה.
"זה מה שהיה חסר לי." צחקקתי בתיסכול והמשכתי אל הארמון שבא לקראתי, יותר משאני לקראתו.
קצוות שיער נצמדו לפניי ופתחתי בהליכה מהירה, חלפתי על פני השערים, דרך החצץ והחומות הנמוכות שמסביב.
עכשיו זו רק אני, שמלה אדומה ודקיקה, מכתב מתקמט בין אצבעותיי ורוח המלחמה השורקת סביב אל מול דלתות הזהב האימתניות של ארמון דיינימור. כיווצתי את אגרופי והקשתי בדלת שלוש נקישות קלות.
מטומטמת, מי ישמע אותך בארמון כזה גדול?
הגשם התחזק והרוח השתוללה, ליבי התכווץ עם כל רגע שחלף ועמד דום ברגע שהדלתות נפתחו לרווחה. ברק הכה את השמיים, הנשימה שלי נעתקה וידיי התאגרפו בחוזקה אל תוך עצמן תוך שהן מקמטות יותר ויותר את המכתב הלבן.'

-

חיבור 500 מילים בגוף ראשון

"תמיד אמרת שאני נסיכת הקרח," חיבקתי את רגליי יישרתי מבט אל חלון המרפסת המשקיף לשמש השוקעת. "ובגלל זה רצית להעניק לי ארמון להפשיר בו." הגנבתי חיוך צדדי שירד באותה מהירות שעלה, למרות שאותו נער מהוסס עמד שותק במרחק מה עם גבי אליו, ידעתי שהוא נושך את פנים הלחי שלו עד זוב דם. אולי הטעם המתכתי והמר מעוות את פניו, אבל סביר להניח ששמר אותן חתומות בלי להניד עף עף.
"את הארמון מקרח שהענקת לי הייתי מעדיפה להחליף בארמון חול שגלי הים התרסקו עליו." החנקתי גיחוך יבש.
"א-" "וכל מטבע זהב הייתי מחליפה בגרגר חול." מיהרתי לקטוע אותו בנשימה חדה. הוא השתתק, לא טורח לשוב לדבר.
"אם הייתי גדלה להיות כנסיכת השמש, מה היית עושה?" הידקתי את אחיזתי בברכיי.
"צד כוכבים שיהיו לי כנוף?" חפנתי את ציפורניי בבשרי. "היית כרוח, נושף עננים תחתיי כדי שיסתירו את יופיי?" הוא בוודאי מאגרף את כפות ידיו וחופן את ציפורנייו בבשרו, בדיוק כמוני.
הוא בדיוק כמוני.
"היית כקרן שמש לצידי או כסופה מאיימת?" נשכתי את שפתיי הרוטטות.
"היית מקפיא את ליבי מחדש עד שלא נותרה בו פעימה חמה, או שהיית מלבה אותו בחום ואהבה כפי שנהגת לעשות כשהיינו ילדים?" הלב שלי התכווץ עד כאב, אך הוא המשיך לשתוק.
"פחדת כל כך מפתית שלג עד שגרמת לסופה שלמה ובלי לדעת גם ליבך הפך קרח." הכרזתי בשקט ושיחררתי את השפה התחתונה מבין שיניי.
"ועכשיו מה תעשה?" עקבתי עם עייני אחרי ציפור כחולה קטנה שפרשה כנפייה ממעקה המרפסת אל עבר השמיים הפתוחים.
"עכשיו, כשאתה לא יותר מלב קפוא, מה תעשה?" נשמעתי קצת יותר תקיפה משהכוונתי. "אני לא התכוונתי שזה יקרה." הוא לחש, כמעט ויכלתי לשמוע את קולו נשבר. "אתה אף פעם לא מתכוון."
קמתי על רגליי, השיחה הזאת נמאסה עליי וכך גם החדר הזה.
"את לא יכולה פשוט ללכת," הוא מיהר לצאת אחריי אל המסדרון "אני מעולם לא התכוונתי לפגוע בך, את יודעת את זה-" "אני באמת יודעת את זה?" הסתובבתי להביט בו, סוף כל סוף יכלתי להביט בו כשהביט בי בחזרה.
"או שזה פשוט מה שאתה מספר לעצמך?" נותרנו שנינו עומדים, פוגעים ופגועים.
כמעין שני ברקים המכים אחד את השניה בעזרת מילים.
ובדיוק בזמן המושלם, טיפות גשם התדפקו על החלון הגדול שבצד המסדרון.
הגשם דרבן את דמעותיי לצאת, למרות התנגדותי. אני לא אבכה.
לא עכשיו, לא מולו.
אחת, שתיים, שלוש.
ניסיתי לספור את רעשי הטיפות בראשי, לנסות להשקיט את החרדה המתגבשת בי.
"אתה היית התקווה שלהם." לחשתי בתסכול "מאז שאתה ילד, היית התקווה שלהם." התקרבתי צעד נוסף לעברו, מצביעה עליו באצבע מאשימה.
"אתה היית התיקווה שלי." קולי נשבר.
הפעם הצבעתי על עצמי, האשמה שפיתחה תקוות שווא בתור ילדה, מתאפקת לא לבכות בקולי קולות למרות ההתייפחויות הנפלטות והדמעות המורדות.
"אתה היית התיקווה שלי." חזרתי על המשפט.
הוא המשיך לשתוק, כפי שנהג לעשות כשהרגיש מובך.
"אבל רק הוכחת שצריך להיזהר בחלומות שמבקשים, שהרי יכולים להתעורר ולהפוך לסיוט." גיכחתי ומשכתי באפי בתיסכול.
"אתה היית החלום והתיקווה וגדלת והפכת לסיוט שלהם!" הטחתי בו. הוא יישר מבטו אליי בחדות, התקרב צעד נוסף. "ואת? מה לגבייך?" קולו כמעט ונשבר. "הפכתי לסיוט שלך?" קולו נצרד מעט, דמעה מזורגגת ברחה מעינו השמאלית.
"אתה היית התקווה שלי." חזרתי על המשפט בפעם השלישית, שבורה, מיואשת.
כנראה שאני כן אבכה.
עכשיו,
מולו.

•°•°•°•°•

כפי שרובכן יודעות, הייתי צריכה לשלוח משימת כתיבה למכללה שבה אני מתעניינת כדי להתקבל, אני כל כך מודה לכן על העזרה!

אלה הן שתי המשימות, חשבתי שעליי להעלות אותן לכאן כיוון ששתיהן חלק משמש שקרנית :)
המשימה הארוכה יותר (500 מילים) הייתה שילוב של שתי סצנות, האחת של ליאם וקים (ביציאה מהחדר) ואחת של קים וג'ייק (השיחה בחדר.)
מניחה שחלקכן יכולות לזהות את ההתנהגות שמתאימה לכל אחד מהם, ואת המנגינה השונה בסצינות.
אם מישהי התעניינה, אז ראש המחלקה (שבחנה אותי) אהבה מאוד את המשימה, והתקבלתי :)

אני מספרת על אותו יותר בהרחבה בסטורי (shiraxlife), מוזמנים ❤

אגב, אני כרגע עמוסה במעבר, אז אעלה את הפרק המוכן של שמש שקרנית מחר, למרות שאני לא בטוחה בו כל כך, וכנראה שאערוך אותו בימים הבאים.
בנוסף, יעלה תקציר עלילתי של מה שקרה עד עכשיו בשביל הקוראות שלא הבינו (אנחנו תומכים בכן!)

בנתיים ספרו לי על איך אתן מרגישות, ואם יש שאלות נוספות- אשמח לענות :)❤