Liar sun/ שמש שקרנית

chapter 1.0

Part: 0.10/ מנס וטומי
•°•°•°•°☆°•°•°•°•

"טומי, אני לא מאמינה שיצאת מהמחבוא שלך!" קייטי רצה אל הברווזון והרימה אותו רגע לפני שדרך על גבעול הפרח הסגול, שאפילו לא הספיק לפרוח לפני שגור החתולים השחור החליט שזה משחק מעולה להשתעשע בו, ועליו לתלוש אותו מהאדמה.
"את קראת לברווז הזה טומי?" הזדעזעתי.
"קייט, מתי הספקת להבריח לכאן ברווז וחתול?" נואל נזפה בה.
"טוב... את זוכרת שביקרנו בגן החיות?" שאלה במתיקות כמעו מתנצלת וחיבקה את טומי, הברווזון שלה.
"את גנבת ברווזון מגן החיות?" ליאה נבהלה,
"לא גנבתי!" קייטי התפרצה "ג'ון שילם לגן החיות והביא לי אותו."
"בגלל זה שאלת את ליאם אם תוכלי לאמץ ברווז? כי כבר אימצת אחד כזה והוא פשוט עוד לא יודע?" שאלתי המומה מהאומץ שיש לילדה שעוד לא חגגה ארבע.
"וגור החתולים המתוק הזה?" קלואי התמוגגה וחיבקה אותו לצידה של קייט.
"אני לא יודעת, הוא פשוט עקב אחריי לכאן והחלטתי לשמור אותו." שמטה כתפיים בחוסר אכפתיות.

"למה החלטת לקרוא לברווז טומי?" שאלתי בסקרנות "כי טום היה תפוס, נכון טומי?" נישקה את ראשו של הברווזון המסכן עם הפרווה הצהובה והמקור הכתום, שלא יודע לאיזה גן חיות חדש נפל.
"תני לי לנחש, על ידי חיה נוספת שאת מחביאה כאן?" רוז התערבה.
"על ידי מלך אתלאיה." סוף כל סוף שיחררה לחופשי את טומי.
"אני אקרא לך... מנס!" ליאה, לעומתה, לא שיחררה מגור החתולים, שכבר התחיל ליילל בין ידייה.

את לא יכולה לקרוא לגור חתולים על שם חלקת נהר עתיקה! רק בגלל שלמנס אבנים שחורות לא אומר שלחתול השחור הזה יש קשר אליה!

"קייטי, את לא יכולה להחביא בעלי חיים בארמון, מה יקרה אם אבא שלך ימצא אותם?" נואל המשיכה לנזוף בה.
"מזכירה לי מישהי שהכרתי פעם." אמילי מלמלה.
"רגע, איך את מכירה את מלך אתלאיה?" ניסיתי להתמקד בשיחה שבאמת חשובה לי.
"הוא לא ידע אם אך אחת לא תספר לו, בבקשה נואל, הם לא מזיקים!" קייטי עמדה לפרוץ בבכי.
"טוב, בואו ניכנס לארמון לפני שהברווז הזה יהפוך לעוף קפוא. אני קופאת מקור, אני חושבת ששלג עומד לרדת." נואל נכנעה.
"זה אומר שכן?" התרגשה "זה אומר שאנחנו נראה מה עושים, אל תיקשרי אליהם יותר מדי כי ככל הנראה ניאלץ להחזיר אותם." נואל הרימה את טומי וליאה קמה על רגלייה כשמנס בידייה.

"אל תדאגי קייטי, אני בטוחה שקים תמצא פיתרון." ליאה חייכה לעברה והושיטה לי את מנס "א-אני?!" התרחקתי ממנס כמו מאש, כולן התפרצו בצחוק וליאה חזרה לחבק אותו.
"אל תגידי לי, את מפחדת מבעליי חיים?" קלואי לא הפסיקה לצחוק.
"טוב, מה יקרה אם הוא לא יאהב אותי וישרוט אותי? ואם יש לו מחלות? אוי שהשמיים יעזרו לי, אם הוא יברח באמצע הלילה?" הזדעזעתי מהאפשרויות שיכולות לקרות עקב גידולו של מנס.
"וזה שהחתול הזה שחור לא נותנת לו את הזכות להיקרא מנס!" המשכתי בסלידה ונשכתי את פנים הלחי הימינית שלי מרוב תסכול.
"שמעתי שמנס מלאה באבנים שחורות ונמצאת בין סלעים שחורים, כמו שבלנקה נמצאת בין אבנים לבנות. אז החתול הזה הזכיר לי את זה." חייכה למרות הנימה הכעוסה שלי.
את לא נבהלת ממני?
"שמעתי שפעם גם היא הייתה לבנה, אבל אחרי שהחליטה להיפרד מבלנקה ליבה השחיר וכך גם הסביבה שלה." קלואי הוסיפה.
"אני שמעתי שסוליס, חלקת הנהר של דינדיה, לא הותירה לה ברירה והכריחה אותה לעזוב, הלב שלה התעצב כל כך עד שנהפך שחור." תהתה בשקט ליאה.